אמירה /שי דוידס
את אומרת שאת בדרך אליי
לחבוש את הפצעים.
כדור ההרגעה שלקחת לא הספיק
ולכן לא
חשבת כשחצית את הכביש.
אורות אדומים
ואת בדרך למיון.
כשהגעתי
בדיוק החליפו תחבושת.
[ליצירה]
אני יכול לומר שאני מבין שסגנון זה מביא את הקורא לקרוא ברצף, עם הפסקות במקומות הנכונים- בדיוק איך שהיוצר רוצה. נכון? מה גם שזה יותר זורם מאשר "לרדת שורה" עם העין.
תגובות