קראי בשמי.
אמרי-
אתה אתה אתה
וצחקי.
האחרונה שקראה בשמי
צרחה וצרחה
אלוהים יודע היכן זה נגמר.
אז קראי בשמי
בנימה עוטפת
אמרי
זה טוב, היום, אתמול.
ונצחק.
נצחק כמו שלא צחקנו מעולם
אז קראי כבר בשמי
נו?
[ליצירה]
אני יכול לומר שאני מבין שסגנון זה מביא את הקורא לקרוא ברצף, עם הפסקות במקומות הנכונים- בדיוק איך שהיוצר רוצה. נכון? מה גם שזה יותר זורם מאשר "לרדת שורה" עם העין.
תגובות