בין כל הלבן הזה
אני נזכר איך פרשנו מרכבות
חיברנו סוסים
ודהרנו.
צליפת השוט עוד נשמעת
באזניי
הקולות הסוחפים.
זה בא בהפתעה-
המכשול.
אני משחק בשלהבת הנר
מעבירה בין אצבעותיי
משחזר וחוזר..
חורף שעבר עוד היינו יחד.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] בטוח. [ליצירה]
- [ליצירה] לא כך כך אוהב את המשחק עם החרוזים. פעם כן, פעם לא. אבל שיר ברמה טובה. [ליצירה]
- [ליצירה] (תודה) [ליצירה]
- [ליצירה] הרבה יותר טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] שכבה שניה, מעיני, שכבה שניה ושלישית ואם לא עוזר- גרדי חזק חזק הכל, שפשפי עד שתגיעי לבשר ואז, כשתגיעי לשלד התחילי מחדש. בעצם, אולי כבר מאוחר מידי? אף פעם לא מאוחר מידי. [ליצירה]
- [ליצירה] אנ י גם חושב שהוא מקסים [ליצירה]
- [ליצירה] חן חן לך הדס. (כלומר, היא צודקת) [ליצירה]
- [ליצירה] אז קלעתי. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] האוירה, אוי, האוירה. [ליצירה]
- [ליצירה] למה פסימי? הרי כמו השמש, יש סיכוי גדול לזריחה, לא? ככה השיר מתחיל. נקודה למחשבה. אתם- השופטים. [ליצירה]
תגובות