לעטרת ציון
"ועכשיו ברצינות"
היא מצהירה.
אני מרצין פנים
ומתמקד
נותן לשקט לעשות את שלו.
את אומרת שזה מוזר.
שזו פעם ראשונה
קר
לא מוכר.
את החיוך מהצד השני
לוּ יכולת לראות.
[ליצירה]
אני מכיר א תהעקרון ההומאופתי אבל פה את מסיימת כשארית כפיס עץ שעלה באש. איך פתאום המים נכנסו לכאן? אני מבין את זה אסוציאטיבית אבל לתוכן.. לא ממש. אם א תרוצה לחבר זאת לכאן אולי כדאי לך להוסיף את המילה "גם". = גם מים זוכרים.
[ליצירה]
שיריי פשטו מדיהם
מילותיי* סרבו לכל פקודת התייצבות *ממליץ להוריד
אנרכיה וכאוס* שלטו במשפטיי *הכאוס מובן
נקודות,
התעופפו לכל עבר
קוטעות* כוונות "התעופפו"- בעבר, קוטעות- בהווה
משמעות.
* *ממליץ על שורה רווח
נחתכת *וונעלמת אני מניח שזו טעות
בין מילים
כל שורה *ארכה *שוב, ערבוב הווה ועבר
כנצח
ואני-
נאלמתי דום
נוכח מרד
השירים.* סיום מוצלח.
ואולי כך יראה:
שיריי פשטו מדיהם
סרבו לכל פקודת התייצבות.
כאוס שלט במשפטיי
נקודות (.....)
התעופפו לכל עבר
קטעו כוונות ומשמעות.
נחתכת ונעלמת
בין המילים
כל שורה אורכת
כנצח
ואני-
נאלמת דום
נוכח מרד
השירים.
סיכום: תחליטי על סידורי הווה- עבר ושימי לב לנק' שציינתי.
שלך, בהערכה,
את יודעת מי...
תגובות