סימן / שי ד.
כשהעיניים נעצמות
והמחשבות שוקעות
עוד לפני בוא היתוש
אני מנסה להעביר
מחשבה בכתב.
בערב יום הזיכרון
שברתי לב
שיזכור
כי אנשים נוטים לשכוח
ואם לא אתן סימן
איך תזכור?
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה תודה [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהב את סגנון הכתיבה אך יש צורך דחוף בפיסוק! [ליצירה]
- [ליצירה] והרי המיותר: בית שני: "הוא ניסה לחזור אל הקן." כהקבלה ל"שיסיע אותו לעבוד בבית האבות"? לא כל כך עובר. אבל נסיון יפה. "ולא הצליח לעוף." -זה מובן מהשורה לפני כן. לכן מיותר. בית ראשון: הוסף "הא" ב"שיסיע אותו לעבוד( )". שורה אחרונה מיותרת. המלוכסנות אומרות הכל. ואולי כך יראה: הוא עמד בתחנה כמדי בוקר מחכה לאוטובוס שיסיע אותו לעבודה בבית האבות. "היום שבת", אמרתי, "ואין אוטובוסים". הוא הביט בי משתאה בעיניו המלוכסנות, אבל לא יכולתי לעזור. * ראיתי עורב שחור מקרטע על הדשא וכנפו האחת שמוטה. הוא הביט בי מתחנן, כמבקש את רחמיי, אבל לא יכולתי לעזור לו כי אינני יודע איך עפים עם כנף אחת שבורה. בטוב- שי. [ליצירה]
- [ליצירה] "אולי מחר "- בציטוט או סוגריים. [ליצירה]
- [ליצירה] היצירה עודכנה- לידיעתכם! [ליצירה]
- [ליצירה] או מחנות פליטים! [ליצירה]
- [ליצירה] מיקה: "צמא" ולא צמה [ליצירה]
- [ליצירה] אני לוקח אותך הצידה ומפשיט אותך מיצירותייך אז במבטי זימה אני עוטף את עורך ומצמיד את פי אל שפתייך. את שומעת את נשימותיי? המריחה את את הבל פי? עכשיו- תתמסרי. [ליצירה]
- [ליצירה] קיבלתי התיקון ואתקן, ב"נ [ליצירה]
- [ליצירה] פעמיים "נשכב" ונותן הרגשה של "נונסנס". לכן: מצא את המילים אם ברצונך ברצינות ואם לאו- לאו. נחייך. בואי נצא לשדות הפרוסים נשכב, נצפה בשמיים כחולים נדבר אהבה, נחבר מילים בחלום שנתנו צפים מאוחדים גלינג גלינג (שעון מעורר) מתיר אסורים. [ליצירה]
תגובות