סימן / שי ד.
כשהעיניים נעצמות
והמחשבות שוקעות
עוד לפני בוא היתוש
אני מנסה להעביר
מחשבה בכתב.
בערב יום הזיכרון
שברתי לב
שיזכור
כי אנשים נוטים לשכוח
ואם לא אתן סימן
איך תזכור?
[ליצירה]
בשיר
היוצרת מבטאת היטב את לבטיה בשילוב תארים מעולם התנ"ך ומעולמה הפרטי שמלא כל כך.
הקורא, נכנס לתוך תוכו של העיניין ומזדהה עם ההתחבטות.
לכאורה, זהו מצב ללא מוצא. לפחות כל עוד אין משהו או מישהו שיאיר את דרכה לתשובה הנכונה.
לקורא קשה להחליט מה יהיה בסופו של עיניין אך בעקבות השורה האחרונה המסיימת את היצירה אין לקורא אלא לאחל הצלחה ולקוות שאלוקים והעולם יהיו בעזרה.
הייתי ממליץ לקוראים לעקוב אחר השירים הבאים!!
[ליצירה]
והמספרים
מכל הסוגים, מתחברים
חלקם נמחקים תחת ברז שוטף
וחלקם נשארים.
מכל הספרות
יצאו יחידות וכפלים
עשרות ושברים
בתוצאה אחת גדולה
תופר משוואה
לקול צפירה.
תגובות