סימן / שי ד.
כשהעיניים נעצמות
והמחשבות שוקעות
עוד לפני בוא היתוש
אני מנסה להעביר
מחשבה בכתב.
בערב יום הזיכרון
שברתי לב
שיזכור
כי אנשים נוטים לשכוח
ואם לא אתן סימן
איך תזכור?
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הכתוביות עולות. מפלס הפופקורן ירד מתחת לקו האדום. הזוג נשאר חבוק מאחור. אולי הסוד בקופסא? [ליצירה]
- [ליצירה] האם להוסיף בסוף: "מצא מין את מינו". ? חברים? [ליצירה]
- [ליצירה] לפני ההארות... פן אחד. שני פנים. וגומר. [ליצירה]
- [ליצירה] אני יכול לומר שאני מבין שסגנון זה מביא את הקורא לקרוא ברצף, עם הפסקות במקומות הנכונים- בדיוק איך שהיוצר רוצה. נכון? מה גם שזה יותר זורם מאשר "לרדת שורה" עם העין. [ליצירה]
- [ליצירה] כמו שבכית ברכבת [ליצירה]
- [ליצירה] אוקיי. מסתבר שלא קראתי אותך אף פעם. שמחתי לגלות אותך. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין. לא מאמין שממש נמשכתי לזה. [ליצירה]
- [ליצירה] ** [ליצירה]
- [ליצירה] סוחף תוך כדי קריאה. ממליץ לשים נקודה אחרי המילה "ואבין" וכך השיר ייגמר. שנה טובה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא זו הכוונה. אבל בסדר. טוב שבא לידי ביטוי. העניין עם העצירות- יפה. [ליצירה]
תגובות