כשאני בא לגעת בך
את מתרחקת מעט
וצוחקת.
על הצב המת כבר סיפרתי?
ועל המכונית השבורה?
ואיך שההורה ההוא הגיע עם אָלה?
יש בנו מן הרוגע עכשיו
יש קצת שקט
אז
הניחי את הכוס בצד
ובואי נתנשק.
הכוס הזאת,
היא חייבת להיות כוס של יין. נכון?
והצחוק, עד כמה הוא אמיתי?
הכוס לא יכולה להיות כוס חד פעמית, אומנם,
אבל היא שבירה.
אוי.
(שלוש וחצי לפנות בוקר.
מה אני עושה כאן ערה.
לילה טוב.)
[ליצירה]
הכוס הזאת,
היא חייבת להיות כוס של יין. נכון?
והצחוק, עד כמה הוא אמיתי?
הכוס לא יכולה להיות כוס חד פעמית, אומנם,
אבל היא שבירה.
אוי.
(שלוש וחצי לפנות בוקר.
מה אני עושה כאן ערה.
לילה טוב.)
[ליצירה]
אז לכל הממורמרים, לכ לבעלי הקריאה הראשונה והשניה בלבד:
דמיינו בחורה. אתם מציעים לה לבוא אליכם. אבל היא- כבחורה- לא נענית מייד אלא מתחילה במשחקי חיזור
כלומר, זה סגור וגמור שהיא מגיעה אבל היא לא גיד את זה מייד:
"ההצעה שלי בחלקה התקבלה. ולא משום
שאין כאן יכולת שיפוט מוגבלת
או שפה
אלא סוג העניין הוא כזה שסירוב מוחלט מתפרש כ
'לא אני ולא אתה
תקבע
באיזו שעה' "
לכן:
"לכן
היית חייבת לשלוח בעצמך- כפשרה
שמלה. קצרה. מכפלת. דקה. מבט של
עוד שניה". ..
כלומר, אחרי משחק ה"קשה להשגה" היא מגיעה, כדי לחפות, עם שמלה. קצרה. מכפלת (כפלשון). דקה. מבט של עוד שניה ו....
באמת הייתי
שם. ושם. ושם.
ולבסוף:
"ומה יהיה בסוף"? שאלת
שאילתה. שאלה.
כלומר, אחרי כל הדברים הללו "יחסינו לאן"?
שאילתה(פרלמנטרית. ולכן גם "בקריאה שלישית" קרי, החוק עבר) ועדיין- סימן שאלה.
ט ע י ם ?
חושו בטוב!!
תגובות