ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
- הדרך
- שרטטתי שמה One day I wrote her name upon the Strand
- בית ברחוב פלורנטין
- עַכָּבִישָׁה רוֹכֶסֶת רֶשֶׁת
- התנתקות
קשור אלי
- [ליצירה] הנשים נולדו ללא עורלה, קח את זה בבקשה בחשבון. ובאופן כללי, לא הייתי רוצה שגבר יכתוב את תפילתי (כפי שכאן כתבת את התפילה של האישה). אבל את כתיבתך ולבך הגדול אני אוהבת. [ליצירה]
- [ליצירה] אנשים כאלה הם כמו יצורי מעבדה שמעולם לא עמדו בפיתוי.מה לך לקנא בהם ? תמיד שמרו עליהם. הם נולדו מסודרים מראש ושומרים עליהם ועל עצמם כמו על בגד לבן בתוך כספת מבוצרת שכל מגע עם העולם יתיר עליו כתמים בלתי ניתנים לניקוי. ועוד קוראים לעצמם, כמו לבגד הבלתי שימושי הזה, שהוא יקר, שהם יקרים וחשובים. את לא צריכה אף אחד כדי לחזור בתשובה. ברכת נרות השבת מספקת והיא שלך בלי טובות של אף אחד.את יהודיה ממילא וזאת זכותך. לפחות זה בעולם האנטישמי שלנו. אל תלכי איפה שלא רוצים אותך. והיי שמחה. [ליצירה]
- [ליצירה] אז ככה - אביבסתיו, כידוע לך קיים באיזהמקום בסייברספייס הישראלי אתר המוקדש למדע הבדיוני. ואמנם לא ברור לי אם יקבלו שם את כתביך היפים, כיוון שהם גם בדרנִיִים וגם קצת יהודִיִים, אך נראה לי שכדאי לחשוף אותם לתוצרי אומנותך המיוחדת והיחידנית. אני אוהבת את יצירותיך אך אני לא קהל ממוצע. נ.ב. קראתי גם את החלק השני. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא מבינה ראשים כאלה. הוא צריך להודות לך ולא להיפך. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ועמוק [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] די נאיבי לצפות שניתן"לעשות" הרבה נגד תופעה שקיימת כבר אלפיים שנה בתרבות המערב, בתרבות, בדת,באמנות, בפוליטיקה, בנתינת ה שמות, וכולי. די נאיבי להאמין שהמערב, שכבר אלפיים שנה (במסגרת טקסים קתוליים) מבצע את טקס היוקריסט שבו מבחינה סמלית שותים את דמו ואוכלים את בשרו של האיש ההוא, ובמקביל מעליל על יהודים עלילות דם הפסח ולאחרונה עלילת גזל איברים של פלסתינים - יהיה מוכן ומסוגל לסגת מהצביעות הכפולה הזו. מה שכן, התופעה המתרחשת היום אומרת שהשואה יכולה הייתה להתרחש בכל ארץ אירופאית ולא רק בגרמניה. החמאס הוכיחו שהאלימות משתלמת. לצערי. אני חושבת שאת המדינה נתנו לנו כשהתגלו ממדי השואה אך מעולם לא ציפו שנחזיק בה. חשבו - את מצפוננו ננקה והערבים כבר ישמידו אותם. ולא כך קרה. והיום מה הם עושים ? לא משתמשים במילה שלהם holocaust שהיא המילה הישירה, אלא החליפו במילה שלנו, "שואה" ובה הם משתמשים, כאילו ליצור ריחוק. כמו שנכסו לעצמם את הדת, ואת הקבלה, כעת את המילה "שואה". ולכן כבר אמרתי שאת נס תחיית השפה העברית אי אפשר לגזול וגם אני שמחה שזו שפה קשה ללימוד. וזה מאמר מלומד של אדם תמים שחושב שבמסגרת המאמרים וההסברים תתגלה האמת ויגיע פיתרון. אין פתרונים. [ליצירה]
- [ליצירה] קשה שלא להשוות ולראות את ההבדל המהותי העצום בהשקפה בין שיר יפה זה לבין שירו המפורסם של רוברט פרוסט "הדרך שלא הלכו בה" The Road not Taken [ליצירה]
- [ליצירה] שירים מלאי שמחה ואופטימיות ויופי למרות נחלי האכזב וים הנחושת המלוח [ליצירה]
תגובות