אם כי אני לא אחד מאלה שמפחדים שהטכנולוגיה תשתלט בצורה כזאת על האנושות...
יש לי חבר שכתב כמה סיפורים על עולם שכולו מלא בטכנולוגיה ואז יש התפקחות של מישהו שיש עולם אחר, והוא טוב יותר.
עד כמה זה באמת מציאותי? ימים יגידו...
[ליצירה]
חביב למדי
אם כי אני לא אחד מאלה שמפחדים שהטכנולוגיה תשתלט בצורה כזאת על האנושות...
יש לי חבר שכתב כמה סיפורים על עולם שכולו מלא בטכנולוגיה ואז יש התפקחות של מישהו שיש עולם אחר, והוא טוב יותר.
עד כמה זה באמת מציאותי? ימים יגידו...
[ליצירה]
זהירות שביר,
שיר איננו עלילה. שיר מתאר עלילה בצורה פואטית. אם בהשראת השיר, הקורא מזדהה עם העלילה, מתמלאת משאלתו של המשורר. אם השיר מעורר במישהו זיכרון של חוויה, הוא ירצה לשמוע אותו שוב ושוב
אהבתי את השיר הזה.
[ליצירה]
מבלי להזדהות ולהציג את אמונתי אתן לך כמה טיפים:
1. פתגם ערבי אומר: " מי שאינו מפחד מאלוהים, פְּחַד ממנו"
2. קראתי: "מי שלא מאמין, ההגיון משטה בו"
3. קראתי: "ההגיון מקור המחשבה. האמונה מקור האהבה."
4. פעם שאלו אותי: "אתה מאמין המדע ?"
5. פעם שאלתי מישהו שניסה להסביר לי את "עקרונות האתאיזם", אם אתאיזם זו דת.
[ליצירה]
יש לך את זה.
יש אנשים שחושבים, ששירה זה לכתוב בשניים שלושה משפטים קצרים ומסובכים, שמגיעים מאוצר האסוציאציות של הכותב ואינם מתחברים עם החוויות של הקורא. אני קורא לזה: "שירים למגירה". שירים שנכתבים באתר פומבי צריכים לדבר אל הקוראים, ומה שהופך אותם לשירים זו הבעת הרעיונות בצורה פואטית (אני בטוח שבאקדמיה יסבירו את זה יותר מדויק). אהבתי במיוחד את בית הסיום האומר, שהכול משתנה עם הזמן וגם עם אותן חוויות, כעבור שנה עולים ברמה.
[ליצירה]
דיעה ושי,
תודה שהארתם את עיניי. החומר הוא חוויה של צעידת בוקר. זוהי חוויה המהווה חומר גלם לשיר, אבל בשביל להיות שיר צריך לעבד את חומר הגלם ולתת לו נופח פואטי. הצדק אתכם וכך אעשה. מסר
[ליצירה]
לבן,
קשה לי להסביר, אבל אני מרגיש קצת מוזר ב-"מונולוג" הזה שביניכם. אתה נשמע לי די לחוץ והיא די מאיימת בשתיקתה הרועמת. ואולי היא בכלל לא שותקת ואתה לא מספר לנו על כך? אני חושב שקצת עציצים בחדר ישפרו את המצב.
תגובות