המילניום השלישי
קראתי לו שיעזור לי.
"מה הבעיה"
הוא שאל.
"תירשום"
אמרתי,
"אינני יודע לכתוב" הוא אמר,
תביא לי עכבר ומקלדת".
מסר כפול
-
לא משורר לא סופר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יופי ( |-:) זו כל חכמת החיים. אילו כולם היו רואים כך את החיים, היו הרבה יותר אנשים מאושרים בעולם. גם בגיל מופלג כגילי, כך אני רואה את החיים. (אגב: אשרינו שזכינות לחיות בעידן האינטרנט שפותח לנו צוהר לאן שרק נרצה לחקור ולהרחיב את הדעת ומבט על היקום המסקרן) [ליצירה]
- [ליצירה] יש לך את זה. יש אנשים שחושבים, ששירה זה לכתוב בשניים שלושה משפטים קצרים ומסובכים, שמגיעים מאוצר האסוציאציות של הכותב ואינם מתחברים עם החוויות של הקורא. אני קורא לזה: "שירים למגירה". שירים שנכתבים באתר פומבי צריכים לדבר אל הקוראים, ומה שהופך אותם לשירים זו הבעת הרעיונות בצורה פואטית (אני בטוח שבאקדמיה יסבירו את זה יותר מדויק). אהבתי במיוחד את בית הסיום האומר, שהכול משתנה עם הזמן וגם עם אותן חוויות, כעבור שנה עולים ברמה. [ליצירה]
- [ליצירה] צרפו את התגובה של אילה אברהמי לשיר של ישועות ונחמות ותקבלו את נוסחת הפלא של פאר היצירה: יופי התואר ויופי הנפש הכרוכים זה בזה. [ליצירה]
- [ליצירה] הי שי לפי דעתי: 1. במקום "כאבק" מספיק "אבק" אחרת לא ברור מה היא נשאה. בלשון "תחבירית", "נשאה" זה פועַל יוצא, לכן אחריו צריך להופיע מושא ישר. 2. אם כבר לקחת שתי שורות (שהם רק "פנץ' ליין" של שיר אחר) ובנית ממנו שיר, לטעמי, השיר צריך להיות מפותח יותר, ואז זה באמת יוכל להיו שיר שלך. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] אלעד, אתה משהו ! זה יוצא מן הכלל. כל אחד היה מאחל לעצמו הכרת תודה כזאת. אני מקוה שקלרה תמצא אותך ותסלח לך כי אתה בהחלט ראוי לזה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכל המגיבים, מחמאותיכם מעודדות אותי לכתוב עוד. שנה טובה ויצירה פוריה לכל מוקיריי (כולם ביחד וכל אחד לחוד) חג שמח באהבה לכולכם מסר [ליצירה]
- [ליצירה] שיר חם פיוטי ליפה (: [ליצירה]
- [ליצירה] לאמילי, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני גר בשכונה בה שוכנים עורבים רבים ואין אף יונה אחת. עקבתי אחרי העורבים ראיתי את צעדם המתנשא והבנתי שהעורב חכם מכל הציפורים. למשל: לחבר שלי יש בוסתן עם עצי פקן. לא רחוק מביתו יש רמזור. העורבים קוטפים בפיהם את הפרי ומניחים אותו על קו העצירה של המכוניות לפני הרמזור. המוכוניות העוצרות מפצחות את האגוזים והעורבי אוספים את הפרי המקולף ומביאים לגוזליהם. אם נופל גוזל מן הקן על האדמה ואתה מנסה להרים אותו, העורב עט עליך, לוקח את הגוזל ומחזיר אותו לקן. אחר-כך הוא "מסמן אותך" וכל פעם שתעבור באותה דרך הוא יעוט עליך (רק עליך...)יעמוד על ראשך ויחבק את ראשך בכנפיו. ככה הוא ימשיך עד שהגוזל יגדל. אני מציע לך לעקוב אחריהם ולגלות את חכמתם. בסיכום העורב הינו הציפור הנערצת עליי. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד ! ! [ליצירה]
תגובות