מארבע כנפות ליבי
קיבצתי שירה
עוד היד נטויה
לאהוב אותך
ממעשה בראשית
ליקטתי מאורות
עוד היד נטויה
לברוא לך
ויהי ערב ויהי בוקר
יום אחד
לימור דיין
-
בת 28נושמת קריאה וכתיבה
מאמינה באמונה ובכוחן של המילים לסלול את הדרך לנבכי הנפש
אישיות ספרותית מועדפת - פרופ' אורציון ברתנא
בעלת תואר ראשון בחינוך ומתמטיקה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה הקטן גדול יהיה ובכל זאת הם הקרקע עליה חיים. כוחם של גרירים להתוות לקרקע חולית בסיס החיים ............................. כוחו של קטן להתוות מערכת גדולה ............... כמה יפה וחשובה הכתיבה שנה טובה [ליצירה]
- [ליצירה] גם לי היה אחד גם לי היה אחד יחיד ומיוחד לא היה לו סולם אך לב עד השמיים כן גם לי היה אחד ורק מי שחווה יכול להבין את הצורך לזכור ולנצור ואת עשית זאת ברגישות מופלאה שהזכירה גם לי תודה [ליצירה]
- [ליצירה] מקום של השלמה יצירה כאוויר לנשימה. כתובה יפה ובכנות אישית כמו דף שנתלש מיומן . למרות תחושת הקושי ישנה השלמה ואין כבר חוסרים אין אפשרות לאדם מבחוץ להכיר אך הנפש הדוברת מוצאת מנוחה קלה מנסה לנוח ולהירגע . מרגש . [ליצירה]
- [ליצירה] אפס משמעות ויחד עם זאת מילים כנות ויפות שברגשות על בי ובך . [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכל המגיבים נוהגת מדי פעם לכתוב על דילמות חברתיות כדי להדהד נגיעה בפצע ואולי אפילו הגלדה זה לא סתם אמירה אומנות או נמות שבוע מבורך לטוב [ליצירה]
- [ליצירה] ביום בהיר כזה אין אפשרות לא להתאהב . אהבתי עד מאוד . כתוב כחשוב וחשוב שכתוב ולמה ? גולית גיחך אל מול פרחח שהלוא גולית הוא רם ונישא ופרחח שמתגולל לו בשביל לא יפריע לו הפעם לצאת למסע .... כיצד יכל לדעת חרגול מימש את זיווגו קיפד ראשו אף הוא ובדרך סוגה בשושנים מצא מוקשים צופנים עננה בשמי האוהבים ביום בהיר שטוף שמש סילקתי כל זיק דעת אך חדרו קרני השמש משובבות סילקו כול זיק של דעת ושאריות של מחשבות צחקנו ובלי כל חשד גילית לי אהבה וכך הגעתי אל מחוז אהבתי עכשיו אנחנו יחד כאחד עם צחוק ובלי חשד פשוט מדהים גם אם לא פשוט התקבלני כמנויה במכון הכושר של מילותיך ? שנה טובה טובה מלאת צחוק לצד מבוכה [ליצירה]
- [ליצירה] להקשיב לשקט גיבוב של צבעים שניסתה לצייר נשפכים על הדף, מחוסרי הבעה של אי השקט המתרוצץ לה בבטן. משהו היה חסר. התהלכה בחדר מקצה לקצה, לפלאפון ומשם לשולחן, הערפול גואה, מתעצם והולך כמו סופת רעמים, חסר, משהו היה חסר בה והיא לא הצליחה להתעלם. מילים מתערבבות לה במוח והצריחות מחרישות את האוזניים, רוצה שקט, די כבר, ש-קט!! כיבתה את האור. בעיניים עצומות התיישבה על הרצפה הקרה, מקשיבה ללב שלה פועם. חייבים לצאת מפה. אם משהו חסר, אז אולי כדי שנמצא אותו? בחנתי את הכתיבה כמה פעמים ונדהמתי מהיופי שביכולתך לקחת סיפור ולדחוס בו בשלמות סערת רגשות בדידות קיומית ותחושת חוסר משמעות שגובלת בכאוס במארז מושלם של כתיבה ובכול זאת החיים .... מתנה למתבוננים (מילותיו של ידידי לעט רון אביטל) עיקר היופי טמון בכך שהפתרון והבעיה שוכנים בממלכתך תחת אותה יצירה ואימתי לא ינבלו החלומות אלא יפרחו במלוא ההדר? כשאדם בתוך עצמו הוא גר ולמה התכוונה המשוררת ? ביקשה היא בסך הכול שקט !!! מה נהדר כוחו של שקט מה נאדר שקט שהוא כוח שתי אוזנים לשמיעה פה אחד להגיה אפילו הגוף אומר דברי פחות עשי יותר (מתוך שירי מקשיבה לשקט - מומלץ !!!) כי ברגע שישנה מודעות להקשיב אל הפנים והחוץ לזהות בהם את האני ומה נכון עבורי לצעוד על הדרך שלי מכוח של תקווה ואמונה ולהגשים את כול החלומות בלי מעצורים ובלי נבילות תהיי שנתך פורחת בגאון תני לשקט להכתיב עבורך את הטון ואז תראי איך החדלון נס במהרה מהחלון ומפנה מקום להגשמת כול חלום שלך לעט ובכול עת לימור דיין [ליצירה]
- [ליצירה] אמונה היא התשובה היחידה ואמונה כמו כול דבר שמצליח דורשת התמדה גם בימים שבהם הכי מעונן האמיני שתצא הקשת מבעד לענן על אף ולמרות כול הכאב האור והטוב יהא מנת חלקך אם רק תאמיני גם בימים האפורים ביותר מעט אור מגרש החושך שנה מוארת לימור [ליצירה]
- [ליצירה] אומנות או נמות אכן אחת הדוגמאות היפות ביותר שראיתי לאחרונה להמחיש שתמונה שווה אלף מילים ביצוע רב כישרון [ליצירה]
- [ליצירה] אגרת נהדרת מצרפת לך את שירי אגרת וברכת שנה טובה המשך לכתוב מכוח אמונה ותקווה אגרת מאת: לימור דיין 19/09/2007 מתוך: שירה על אמַת המים אשב בנתיים אכתוב אגרת התחלה אנשיב מילים של רוח תקווה אצטט הגיגים של חוכמה אתפלל ניגונים של תפילה בשופר ליבי ...שברים ...תרועה אתעטף היום בקרני החום אקוד לתוך לבבות אזרח ריגושים קרניים של אהבה אתקיים היום קיום של משמעות אפרח לבלוב של חיפוש ברימונים אמצא גרגירים של אומה מתוקה אשא ברכה נזר תשרי לראש לא לזנב כי אדם לפעמים במתחם שקוף מוצא פנינים, גווניו ציפור בשוליו רקמת זהב כותב במסגרת אגרת חייו... מצרפת לך יוג'י יקר אגרת חיים... מתנה למתבוננים (תודה להשראתו של רון אביטל) [ליצירה]
תגובות