כחתול האם תשרוט
כאדם האם תזעק
ולא חתול כי אם אדם
אתן לך כדור לשחק בו
אוקטובר 1998
תת הכרה נפתחת כמו מניפה
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] רגע, אם המשורר בעצמו לא יודע למה התכוון... (אז עם מה נשארנו, ניסוח מרשים?) [ליצירה]
- [ליצירה] כנראה שכן. א. אני לא מתיימרת להיקרא משוררת. ב. מה שחשוב לדעתי זה לא "למה התכוון המשורר" אלא מה השיר מעורר בקורא ומה הוא אומר לו. ג. אני באמת לא לגמרי זוכרת מה עבר במוחי כשכתבתי את זה לפני 6 שנים, אבל יש לי כמה רעיונות שלא זה המקום לפרטם. ד. הרבה פעמים - ובמיוחד באותה תקופה - אני כותבת בלי תכנית מסודרת ורעיון מוגדר, אלא "שופכת" משהו שעולה בי. ובדיוק בגלל זה- ר' סעיף א'. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם ישועות. משהו מסתורי, מעניין. זה יפה. הייתי מסווגת כשיר ולא כמשפט. [ליצירה]
- [ליצירה] כן? טוב, אולי בגלל שכתבתי את זה במקור במשפט אחד (הייתי צריכה לקטוע אותו בגלל מגבלות המקום) אז סיווגתי אותו בהתאם. בכל מקרה, תודה רבה! [ליצירה]
- [ליצירה] אני מסכימה. זה גם מה שאני מרגישה לגביו... [ליצירה]
- [ליצירה] זה מסוג הדברים שהניסוח שלהם נותן תחושה של משהו עמוק ומדויק - אבל אין לך מושג מה! [ליצירה]
- [ליצירה] ממש תודה! מקבלת את עצתך... [ליצירה]
- [ליצירה] אוווו. זה פשוט ממש יפה, אני צריכה לקרוא את זה עוד כמה פעמים ולחשוב על זה עוד בשביל לתת תגובה קונקרטית יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לאודיה מממ... מה זה אומר? [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכולכם על התגובות ועל ההשתתפות. אל דאגה- אני לא חושבת ולא מרגישה ככה בכלל. זה כנראה היה ברגע של שפל (שימו לב לתאריך...). ואני בהחלט מסכימה עם מה שכתבתם. [ליצירה]
- [ליצירה] א. היא כתבה שזה נראה סגנון של בן שמנסה לחקות בת - ולא שאתה כותב כמו בת (אפילו להיפך- שרואים שאתה בן למרות ניסיונותיך להסוות זאת...), ב. אני מניחה (?) שכתבת את זה בצחוק. ובכל זאת- למה זה מעליב?! אם כבר, זו רק יכולה להיות מחמאה. לתשומת לבך. [ליצירה]
- [ליצירה] תשני את הכותרת! תשאירי את זה לסוף... איזה סיפור מרגש ונוגע. כל הכבוד. [ליצירה]
- [ליצירה] "ירח מעוכל" "טהור עד לשד עצמותיו" "נוכח ומנכיח אותי" ...איזה יופי! [ליצירה]
- [ליצירה] אני מזדהה ומסכימה. ונהנת מהנקודות שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה, אבל חושבת שצריך לסווג את זה ב"דעה". [ליצירה]
- [ליצירה] המשך טוב לשיחתנו מאתמול אני כל-כך מכירה את זה. וזה מזכיר לי את אחד ההרהורים שכתבתי לא מזמן: נרפאתי. עכשיו אני נורמלית. כבר מזמן לא הייתי נורמלית ככה. כל-כך נורמלית אני עכשיו, שאני לא מבינה מה כל-כך נורמלי בי ולמה פתאום זה קרה יום אחד שנהייתי נורמלית. אני משתתפת בצערך על היעדר המילים, אבל אני חייבת לציין שלמרות שאני מאוד אוהבת את השירים שלך, אני מאוד-מאוד שמחה שאתה מאושר. (: [ליצירה]
תגובות