[ליצירה]
הממ, כן. הכחול המרתך הוא לא ממש של בדידות ותעופה, לא בשיר שלי על כל פנים. אולי בשיר ש*אתה* כתבת לך כשקראת את זה.
צריך להכיר אותה כדי להבין, איך קור חיצוני יכול לעטוף חום פנימי. אש כחולה היא באמת הרבה יותר חמה מאש אדומה.
רק פחות מפנקת...
[ליצירה]
כל משחרי ימצאוני
ופרפרייך,עוד ישובו בגלגולם החדש,
ולהט האהבה עוד יוצת בחדרי ליבך,אשר שותת הוא
וכואב ,מהפלאת השומרים בו ,שוב ושוב...
ומבטיחך אני שכל משחרי ימצאוני,
ורק אלה אשר סבלנותם ואהבתם עמדה להם, רק הם יכנסו ויחסו בצל טירתי, והשומרים להם כאחים ואוהבים...
אהבתי עד מאוד... כנפי שחר.
[ליצירה]
ואולי דווקא יש פה אמירה - אולי על איך שאדם יכול להיות שבוי בדימוי שהוא ברא לעצמו, ולהכנע לו, ולפגוע בעצמו ובאחרים, גם כשהוא רואה איך אפשר אחרת...
[ליצירה]
זה חמוד מאוד. אבל לדעתי היה יותר מאתגר לכתוב משהו שלוקח עובדה *אמיתית* כלשהי, ומציג את זה מנק' מבט כל כך מפתיעה שאתה לא קולט שמדובר בעובדה הידועה הזאת. (מאשר להמציא איזה נתון לא הגיוני ולכתוב עליו סיפור שחוגג על אי ההגיון שלו)
[ליצירה]
תשובה לסומסום:
אנשים אוהבים לדבר על אומנות כאילו יש לה מקדש משלה באולימפוס של החיים. לא נכון! האומנות היא חלק מהשיח שלנו עם עצמנו, ולכן היא צריכה להיות מבוקרת לפי הקריטריון של - אילו דברים רצוי שנכלול בשיח הזה כי הם מחזקים אותנו, ואלו לא. להתמודד עם רגשות של אובדן ופרידה לגבי חבל ארץ שכרגע נאבקים עליו, זה מחזק מגמה של עזיבת המאבק וזורע זרעים של יאוש. במלחמה לא נתנו ל"ירא ורך הלבב" לצאת, כי דיבורים של פחדנות היו ממיסים את לב כולם. לדעתי כנ"ל דיבורים של יאוש - זה לא הזמן עכשיו! כל כך לא! ובעזרת ה' אני מקווה שלעולם לא יהיה בכך צורך, כי זה לא יקרה! נ.ב. "היה לא תהיה" זה יותר הבעה של תקוה חזקה מאשר של "ודאות". זה יותר כמו הבעת עמדה או הצהרת כוונות נחרצת. קפיש?
[ליצירה]
[ליצירה]
הלך רוח!
כל קטע-פסקה שכתבת כאן יכול היה לעמוד בפני עצמו בתוך קטעי פרוזה קונקרטיים יותר, כדי לתת את התחושה המהורהרת והתובנות שמעבר וכו'. כשלוקחים א5וסף של אמירות שמשתלבות עם עיניים מצועפות ודיבור מהורהר, התוצאה היא, אממ... קצת דיפוזית - לא ממוקדת. כל הקטע שכתבת מעורפל ולא כ"כ זורם. זאת בכל אופן התחושה שלי, וסליחה אם פגעתי.