[ליצירה]
וממזר פרחים יקר.
ציניות זה רעל מסוג אחר...
ה-רבה יותר גרוע.
זה לקחת פרפר לבן,ובמקום להעביר אותו בשלבים דלעיל (1-7) זורקים אותו מתחת לגלגלי משאית,ועושים ממנו סימניה.
ציניות זה איכסה!
[ליצירה]
מבט שנשלח מעינו לעינה
כמעט נמצאים הם במרחק נגיעה,
והפחד מחלחל והתשוקה גוברת
מה יהיה ביננו ??
איש לא ידע
איש לא ידע..
אף אחד מהם לא רצה להמר..
אף אחד לא רצה לוותר..
וכך נעמדו הם עזר כנגדו
וויתרו.. על הסיכוי להכשל..
אויש... מקרה עצוב וכ"כ אמיתי..
[ליצירה]
אני אהבתי את הביטוי "טובלת בים צבוע בדם"
זה מעלה תמונה אומנם יפה,של שקיעה בים...
אך בד בבד עם הבנה של טעות מרה שהשמש..
שוקעת בדם..
וממזר פרחים יקר, עדיף שתהיה ילד חוקינו מאשר
לחם חוקינו...
המשך כך בן נר יוצר מתחיל..
[ליצירה]
ליתוש יקירתי רק עכשיו נודע לי..
מזל טוב !!!
הרבה שמחה ואושר (וגם עושר לא יזיק...)
שתכתבי רק דברים טובים
ושרוח הכתיבה לעולם לא תעזוב אותך.
מעוז צור.
[ליצירה]
פרק טרי במחברת העבר
בועת זיכרון חולף.
הלב מתאמץ בלהט הקרב
בין להמשיך ולאהוב..
לבין מחדש להתאהב.
ואנו נשמטים בחריץ שביניים
ובסופו של דבר..
אם לא מוצאים איזון בין השניים...
מקפלים רגליים, ובורחים.
[ליצירה]
אחת...
הרגשה של דז'ה וו..
יש מילים שאין לומר,
יש מחשבות שאין לחשוב,
אך האם יכולים אנו לשלוט על הרגש ??
האם נכון הוא הדבר לדכא רגשות ??
לא פעם סערה מתחוללת
לא פעם אנחנו נופלים,
אך ברירה...
ברירה כן היא בידנו,
אנו הבוחרים מבט.. פרספקטיבה על החיים.
בזמן שצריך הדבר לבוא, היי בטוחה שיגיע !
קחי את הזמן לבנייה,
עד אשר התשוקה.. את הלב תשביע.
[ליצירה]
הלואי..
לא היו הדברים מעולם...
אך הם ישנם.
אך מחר ... אינם.
כשלב אל לב כואב,
הדמעות זולגות.
כשהכל מתפוצץ
וכבר לא יודעים מה לעשות,
התרופה הכי טובה
היא פשוט... לחכות.
איתך...
[ליצירה]
היצירה שלך מתאימה למשבר גיל המעבר..
לא לך רון..
לכל אדם חלום, שאותו הוא מקווה לחיות,
אך הלך חיינו נוטע בליבנו חלומות אחרים.
צריך אדם לזרום עם חלומותיו כפי שהוא זורם
(בעל כורחו) עם שנות חייו החולפות.
אנו קמים כל בוקר לעוד יום עבודה/לימודים
אנו חוזרים שוב ושוב על "שגרת" החיים.
ואותו סדר יום בדומה פחות או יותר -
מה כבר נשאר לנו.. עוד חלום שנופל..
לא כך הם באמת הדברים
למרות שלפעמים אנחנו מרגישים "דפוקים"
ושגונבים לנו את חלומות החיים.
צריך רק לזכור לשים לב לנקודה קטנה..
שהשמש עושה יום יום את אותה העבודה.
וכל יום מחדש --- הוא יום חדש,
עם חלום חדש, עד הערב הבא.
אז "נקום מחר בבוקר - עם שיר חדש בלב"
וניתן ליום אתמול לעבור.
ורון, כבר גרמת לי פה לכתוב יצירה שלמה..
אז אגיד - שלום - לבא בתור .
תגובות