[ליצירה]
שיר מעולה.
פסימיות וכובד משא בהווה עם אמונה בעתיד אופטימי. חכמת החיים היא: ברגע שתפסת את קצה החוט של האופטימיות, אל תעזבנו, כי גם בעתיד הרחוק נכונו לנו קשיים (מסוג אחר) אבל כל זמן שקצה החוט האופטימי בידך, תוכל לעמוד בקשיים אלה ולפעמים דוקא הקשיים נותנים משמעות לחיינו - בזכות האופטימיות מסר ברור
[ליצירה]
מסר...
תודה לך על תגובותיך..
עקבתי אחריך קצת, וגיליתי אותך
משקיע, קורא ומגיב, כמעט לכל שיר..
אשריך !
עיתים קשה לפנות זמן ולקרוא את כל הדברים היפים
החדשים שמפורסמים כל יום מחדש..
עיתים יש את הזמן..
אך אין את החשק או אין מה.. להגיב.
אתה מצאת גם את זה..
וגם בשני לא מנעת אצבעותיך.
ושוב.. תודה.
[ליצירה]
יש לך את זה.
יש אנשים שחושבים, ששירה זה לכתוב בשניים שלושה משפטים קצרים ומסובכים, שמגיעים מאוצר האסוציאציות של הכותב ואינם מתחברים עם החוויות של הקורא. אני קורא לזה: "שירים למגירה". שירים שנכתבים באתר פומבי צריכים לדבר אל הקוראים, ומה שהופך אותם לשירים זו הבעת הרעיונות בצורה פואטית (אני בטוח שבאקדמיה יסבירו את זה יותר מדויק). אהבתי במיוחד את בית הסיום האומר, שהכול משתנה עם הזמן וגם עם אותן חוויות, כעבור שנה עולים ברמה.
[ליצירה]
מעוז צור יקרה,
ראשית, נאלצתי לקרוא את השיר פעמיים, כי רק בסוף הנבתי ש-"מעו" הוא שם של אישה..
שנית מצא-חן בעיניי איך נראים חיבוטי תקשורת עם אהוב מנקודת ראות של אישה.
בהקשר לכך אני רוצה לצטט לך שיר שכבר פירסמתי כאן שמציג את היסוסים שלך מנקודת ראות של גבר:
בנק אוצר המילים
הַשְּׁתִיקָה שֶׁהֱעֶנְקְתְּ לִי
הִנָּה הַלְוָאָה לִזְמָן אָרוֹךְ
לְלֹא מוֹעֵד הֶחְזֶר
וְעִם עֹמֶס נֶשׁךְ כָּבֵד.
הַמִּלִים שֶׁמָּשַׁכְתְּ מִפִּי
מְהַוּוֹת מְשִיכַת-יֶתֶר.
כְּכָל שֶׁתַּמְשִיכִי לִשְׁתוֹק
אֶזְדָּקֵק לְיוֹתֵר מִלִּים.
לַמִּלִּים אֵין הַנָּחוֹת
לַשְּׁתִיקוֹת יֵשׁ מְחִיר.
בתקווה שגם את תראי כמוני איך הדברים קשורים.
על טוב יורם
[ליצירה]
[ליצירה]
יפה יפה...8-)
אהבתי בעיקר את החלק האחרון...
מצחיק אבל המשפט שהכי התחברתי אליו הוא-
"לעיתים הכתיבה היא מפלט אחרון
לפני שאנו לוקים בשיגעון.."
[ליצירה]
שני חלקים לו לאדם
חלק עליון, חושב,
חלק תחתי, מרגיש.
יש פעמים טוב לו לאדם להחליט מזה או מזה.
אינסטיקנטים המגיעים לנו מהלא מודע - רגש -
שיקולים הנובעים מסינפטות עובדות.
השכל נמשל לאבן, יציב, איתן.
הרגש... לרוח, מתנודדת מצד לצד.
כל אחת מהם לחוד... קטסטרופה.
שניהם ביחד... בניין.
לעיתים סופה נוצרת,
מערבבת את הבטון ביחס לא טוב.
גורמת לנו לדבוק בליבנו או ובשיכלנו..
ואת הטעם הטוב... לאבד.
מודע אני לכוחות הלב...
ובעקבות זאת נכתבה התגובה..
הלב הוא המבטא את מעמקי נפשנו ונשמתנו-אכן.
הוא אכן זה הגורם לנו לגלות...
אך יש פעמים בם הוא גם שובר את רוחנו..
מניח אותנו בשקט לבהות..
[ליצירה]
תודה.
מסתבר שבכל זאת מצאת משהו לכתוב..
לא ניסיתי להשאיר משהו נבוך...וכל בן אדם קצת מבולבל.
רק ניסיתי להעביר נקודה קטנה של מודעות..
לכך שיש בזמן,נקודות ללא זמן.או יותר נכון:
זמן לעצמותך להשתחרר מכבליה.
אם רק תתן לה..
[ליצירה]
מאיר פרידמן.
בהתחלה שקראתי את השיר קבלתי רושם של מישהו שכותב על משהו שכואב לו.
על משהו שצובט לך בלב וכתבת אותו כדי לשחרר קצת עצב.
אבל לא כולם רואים אותו דבר,
ויש כאלה שרואים את מה שכתבת כ- "עוד שיר"
אתה חייב להבין את זה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אנשים הם לא טלפתים! ולא כולם חודרים לכוונה הנכונה שלהקטע שנכתב.
אי לכך ובהתאם לזאת,
בלי קשר לאף! אחד מלעיל.
יצאת אדיוט !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
התגובה הקיצונית שלך,אולי באה מתסכול מובן
שלא הבינו את מה שכתבת.ומתקנים אותך על שטויות.
אבל מכאן,ועד לפגוע במישהו..............
בכל הדיאלוגים והירידות ההדדיות לא מצאתי התנצלות אחת שלך כלפי "ערוגה" !
אתה התחלת את הבלאגן!
תהיה גבר! ותדע לסייים אותו.
תמיד תוכל להכנס לאתר תחת שם אחר,
אך בזאת תצא קטנוני ושפן.
הכפשת והסרחת את השם "מאיר פרידמן"
בוא נראה אם תוכל לתקן את זה.
[ליצירה]
[ליצירה]
כנרת...
יש בך את הכוח לעורר אדם משינה..
ומשורר.. מתרדמה.
תודה לך.
[ליצירה]
"חטאות נעורי ופשעי אל תזכור - כחסדך זכור לי"
יש לך עין טובה, ורצון לכפר..
נהנתי לקרוא את שירך - כמה וכמה פעמים.
לו יהי ויישאר לך הרוגע,
לו יהי ויישאר רק הטוב,
"ייסורים של אהבה" מקבלת את על עצמך...
לו יהי ותגאל סוף סוף נפשך.
[ליצירה]
יורם
במבט שונה על היצירה שלך...
ובהמשך הנושא בין גבר לאשה..
אל ינסה הגבר להסביר את דרך מחשבתו לאשה,
הוא יחשב בעיניה לבלוק.
אל תנסה אשה להסביר את דרך מחשבתה לגבר,
היא תחשב בעיניו לאשה.
אך ברגע בו יתחתנו השניים
ויעברו לתחת אותה קורת גג
הו אז יבינו השניים..
את דרך מחשבת האחד.
[ליצירה]
מסר...
תודה לך על תגובותיך..
עקבתי אחריך קצת, וגיליתי אותך
משקיע, קורא ומגיב, כמעט לכל שיר..
אשריך !
עיתים קשה לפנות זמן ולקרוא את כל הדברים היפים
החדשים שמפורסמים כל יום מחדש..
עיתים יש את הזמן..
אך אין את החשק או אין מה.. להגיב.
אתה מצאת גם את זה..
וגם בשני לא מנעת אצבעותיך.
ושוב.. תודה.