[ליצירה]
תראו, אם לא הייתי אוהב את זה , אז זה לא היה מתפרסם כאן. אבל מעבר לאיכות העבודה,אני לא יכול להתעלם מזה שהנושא, זוג מול שקיעה,קישטי- במובן שאין בו טיפת מקוריות.
אבל שוב זה לא חייב להפריע לי, ואני מרוצה מאיך שזה יצא ושמח שגם אתם
[ליצירה]
לדעתי זה חבל"ז
טוב לראות קצת "הומור שחור" כאן
חוצמזה שיש משהו קצת גזעני ביחס של חרדים לשאר העולם
(אמנם אין מה להשוות לאלימות של הKKK)
אחלא
נביש
[ליצירה]
למה רק כוכב או בדרן?
אנחנו לא כולנו קופים של משהו, משהו?
רוציםם לברוח אבל הנוצץ משאיר אותנו תקועים בכלוב?
דומה קצת לסיפור של קפקא על קוף שנהיה בן-אדם.
נראה לי באמת שהקטע היה מוצלח יותר בתור פרוזה.
חורף גשום ורטוב
נביש
[ליצירה]
הגיע זמן הגאולה
מלים כדרבונות
(לא החיות הקוצניות,האלה שמדרבנים איתם סוסים)
גאולה זה לא משהו שנופל על הראש. זה תודעה, זה דבר שצריך להשתנות בנו. בשביל שיהיה עולם מושלם צריך להפוך אותו לכזה. להפסיק להתעלל בכדור הארץ ואחד בשני.
אנחנו לא חרדים, ו"אתחלתא דגאולה" זה דרך חיים.
כן ירבו מביאי הגאולה!!
[ליצירה]
יש יש! קטע חדש של הארכיאולוגית ההזויה!
ומה הפעם?
הממם.. נושא קצת כאוב... שנוי במחלוקת...
ובעיקר מכוסה בטונות של עפר...
כתוב טוב ומהודק וכרגיל, הצלחת הלזריק את הרגש למקומות המעניינים ביותר.
גם כיף לקרוא לשם שינוי קטע מטריטוריה מוכרת, עם הרמזים והפניות שאני יכול להבין אפילו בלי לפתוח אינצקלופדיה (לא שיש לי טענות חו"ח)
אהבתי במיוחד את הקטע עם השועלים. למרות שאת ר' עקיבה הם הצחיקו, תמיד ידעתי שהם זוממים להם משהו נבזי.
בברכת "ושכנתי בתוכם" , וקמצוץ חציל
נביא שקר (אבל לא מההם הרעים)
[ליצירה]
מה זה הפאראנואידיות הזאת- מי מתקיף אותך?
איזה ילדים אתה מכיר שמעוניינים בפרפרים מזכוכית יותר מאשר בטבע?
מי מעוניין יותר ב MIMONDIS של המחקרים מאשר ביד החזקה? החולים באקדת הם אנשים שכבר אבדה אמונתם. ואם הם מנסים להוכיח לך שהדוגמית בזכוכית יותר יפה מפרפר חופשי, שינסו.
[ליצירה]
מהכותרת קשה לדעת אם כוונתך דווקא לניגוד שבין האדם למדבר. למרות שכל נוכחות של מעשי ידי האדם נוגדת את הגדרת המדבר כשוממת- כאן בתמונה אני רואה , לא בדיוק הרמוניה, אבל סוג של השלמה. אולי בגלל חוסר הניגודיות בצבעים. כאילו שעמודי החשמל יוצרים משהו שהוא אמנם נפרד, אבל גם הוא סוג של נוף, במקביל לזה של המדבר...
וכרגיל, הדמיון נאלץ להשלים את מה שהוחסר בהקטנת הקובץ...
[ליצירה]
קודם כל, אני לא רוצה להתלהם, רק להגיב מהירהורי לבי, ו"הכל ברוח טובה".
1."שיחות", "מידות" ו "סיפורים", נכתבו כפי שאמרם רבי נחמן. חיבורים אלו , ןגם ליקוטי מוהר"ן, "עצות, שנכתבו ע"י ר, נתן נחשבים הכתבים הקאנוניים.
2. להתייחס למבנים הלכתיים מופשטים כאומרים משהו על המציאות... זה יותר גרוע מרמבמיסט, זה "בריסקר", וזה כבר בעיה שלך...
3. סבבא.
4. אם אתה רמבמיסט... טוב כל אחד והשריטות שלו. באמת אם מתעקשים לתת לכל דבר הסבר לוגי נשארים בסוג של גשמיות. שוב - כול אחד והמסגרת שהוא בוחר לעצמו- אם אתה מעדיף להיכבל לחוקיים לוגיים, שיהיה לך בכיף.
אבל אין סיבה לא להיות אופטימי. גם אחרי תשובת אלוהים לאיוב, גם אחרי התובנה שהאדם לא משנה את העולם- איך אפשר להעביר ככה את החיים?
זאת פרשנות לא מוצלחת לאיוב מהסיבה הפשטוה שהיא לא מעניינת. אם אתה לא מסוגל לחיות בתחושה שלמעשים שלך יש משמעות אז למה לחיות?
לעזזאל אני שונא לכתוב בקטעים ממוספרים...
ההסטוריה כולה ולא רק הדוגמאות הם סיפורו של האדם המחפש להמליך את עצמו על העולם כפי שמבטא המיתוס היווני.
היא גם הסיפור של ההכרה בחוסר התכלית של התנועה הזאת.
ההתמודדות של הפאגנים ושל המונותאיסתים באמת די דומה.
אבל בסופו של דבר האופציה המונותאיסטית כן מחדשת משהו ( לפחות בפן החסידי/ ציוני של היהדות, שהוא אולי די צעיר אבל הי- זה הפן שלי)
בכך שהיא אופטימית. יש סיבה לבריאה, יש מטרה לאדם, יש טרקלין בסוף הפרוזדור. יש גאולה. וזה לא הREDEMPTION הנוצרי שמגיע מלמעלה, אלא זה משהו שהאדם יוצר.
הגאולה היא לא רק ראיית הדברים כמו שהם, החזרה לעבר. למרות שזה צעד ראשוני וחשוב, וכלל לא פשוט.
יש חידוש, יש בריאה ולידה. כל הזוהר מלא ב"זיווגים" שכל עניינם היא ליצור משהו חדש.
אמם יש גם ניסוח של "תיקון" ושל "איחוד" אבל זה לא רלבנטי מבחינת התודעה האנושית. אנחנו צריכים לקחת את העולם כמו שקיבלנו אותו ולהפוך אותו למשהו יותר מוצלח..
ותכלס, זה בטח לא המקום בשביל לחפש תהילה, ואני לא סוג הבנאדם שמתזמן את הפעולות שהוא עושה.
תגובות