[ליצירה]
כתוב יפה מאוד - נותן את התחושה של הזרימה האטית הזאת, הטפטוף של שמן בהתחלה.
שורה אחת לפני הסוף -סימן השאלה נראה לי קצת מיותר. סך הכל אהבתי מאוד, וכתוב מצוין.
[ליצירה]
בעז, הרבה שגיאות כתיב והקלדה: בית חמישי, שורה חמישית חים צ"ל חיים; ביתשישי - נלאו, אני לא בטוחה שזאת הצורה הנכונה; בית שביעי - עישבם צ"ל אם בכלל עישבן, וזה צורם [כשמטים מילה יותר מדי זה נשמע מלאכותי]; וצומקת - צורם, שחרות - מה זה?; בית שמיני, נעים צ"ל נעות, שורה שניה מהסוף - איפה צ"ל איפוא; ו"לקחת המוץ" לא הבנתי מה הוא קשור, אף אחד לא משתמש בזה, איזו מין האשמה זאת? בית הבא -שוב חים וחיים, שים לב. בית עשירי - יטש צ"ל יתש, אלא אם כן התכוונת במשמעות של נטישה ואז הצורה לא תקנית. בית אחד עשר - להחות צ"ל לאחות; בית שנים עשר - צ"ל חיה יחיה, חולם חסר ב'חיה' [זה לא עם ו' - כמו שילה, כמו היה היה] אהבתי את הרעיון, אבל תלטש את זה. ויש קטעים שאתה חוזר על עצמך- שים לב, אני מאבדת את המיקוד.
יופי.
[ליצירה]
כתוב טוב, ומעביר טוב את התחושה.
שני דברים שהפריעו לי: בכמה מקומות, השבירה של השורות נראית לי קצת מיותרת. לא צריך לשבור שורות רק כדי שהן יצאו קצרות.
דבר שני - הסיום. השיר חזק, כתוב טוב - אבל הסיום מקטין אותו מאוד. העובדה שהדוברת כאילו חולמת מאוד צמצמה לי את השיר - הרגשה מפוספסת, וחבל כי הוא יכול יותר.
[ליצירה]
אהבתי את הניגודיות. צרם לי ה'היה טוב בה גם, באמא שלי' - צ"ל היה בה גם טוב . והמשפט הראשון כתוב קצת מסורבל וקשה להבנה, אני מציעה או לחלק אותו או להפוך אותו ברור יותר.
[ליצירה]
נו, וכולנו זוכרים איך נעלמו האידאלים הנעלים של המהפכה והתחלפו בנהרות של דם-ראשי-כרותים מתגוללים ברפש.
אלימות זה לא פתרון לכלום. וחבל על מי שנהרג היום.
תגובות