מצחיק איך גם האבנים המשתלבות, בלמטה של הרחוב - מצליחות להראות כמו צמר גפן מתוק
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ה"בלמטה של הרחוב" מסתדר לי מצויין עם "צמר גפן מתוק" וכמו הצמר גפן, גם המשפט, מתוק. [ליצירה]
- [ליצירה] "בלמטה של הרחוב "- ולא הוסיף. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! את כותבת גם דברים שמחים! (ומשמחים). דרך חמודה להסתכל על אבנים. [ליצירה]
- [ליצירה] חחח זה העלה בי חיוך. אני מתה על הדבר הזה-האנשה. איך שהאבנים "מצליחות"... חמוד. ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] סוף-סוף מישהו כותב משפט אחד בבמשפט אחד [ליצירה]
- [ליצירה] סופר, אהבתי... [אבל בטח האחיינית לא P-:] [ליצירה]
- [ליצירה] חסרה לך אות בשורה האחורנה, נדמה לי. אהבתי את הרעיון. ותזהר לא להגזים עם סימני קריאה (לאו דווקא ספציפית כאן, אלא בכלל). כתוב טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] ביקורת - אם את לא מעונינת, נא לדלג. מושלם,זה ההרגשה שלי איתך. <=זה צ"ל זו מושלם,זה רגע שלנו ביחד. מושלם,זה מה שאתה גורם לי להרגיש. <=חזרה על השורה הראשונה, בלי שום חידוש. מיותר. אנחנו אוחזים אחד בשני, ואז איכשהוא אחרי סוף סוף<=אחרי סוף סוף? לא חוקי תחבירית וגם לא מצלצל הגיוני. שמצאנו אחד את השני,אנחנו נאבדים ביחד.<="נאבדים" צורם, בדרך כלל לא משתמשים בשורש הזה ככה. אובדים, או הולכים לאיבוד. אנו נסחפים בנהר שהסוף שלו הוא רק ההתחלה.<=בלי קשר לדיוק, הרעיון במשפט הזה כבר נטחן ונלעס פעמים אין ספור. כשאתה איתי, אני מרגישה את המחיצה שבין שמים לארץ. הבנתי, שהדבר היחידי שמפריד בניהם הוא אנחנו.<=בניהם צ"ל ביניהם. וכדאי לעבוד עוד קצת על הפיסוק - לא צריך לשים נקודות בסוף כל שורה. הקטיעה עצמה מספיקה, בדרך כלל. הרעיון עצמו פשוט מאוד, וכבר ראינו אותו בווריאציות ונות [ולא כל כך שונות.] [ליצירה]
- [ליצירה] :) [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת את הסגנון שלך, ואיך שאת מספרת סיפור. עוד. [ליצירה]
- [ליצירה] אין דבר כזה 'אסור לכתוב בצורה כזאת'. מי אתם שתחליטו איך בנאדם יכול לכתוב? ואין נושאים שיש עליהם טאבו. ולא כל דבר כתוב צריך לפרש מילולית, ולא כל מה שמריח לכם אחרת צריך להתקיף בצדקנות מתחסדת. והתרגזתי. [ליצירה]
- [ליצירה] *שני* חלונות. החריזה לא עובדת - אתה משנה מבנה באמצע, החרוזים לא שלמים. אולי כדאי לוותר על זה. ולמה שלוש יצירות בבת אחת? המון חבר'ה עושים את זה, ונורא קשה לקרוא ולהגיב לכולן. [ומה בדיוק חשב לעצמו מי שהכניס היום את היצירה ה-42?! סליחה אני משתפכת אצלך, אבל הכנסת שלוש אז מגיע לך! הא! אל תקח ללב...] [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי "כסות יום בלוי". אין מילה כזאת, דכויה. שתי השורות האחרונות - משום מה היה לי קצת מנותק. ו-וי"ו החיבור השניה צורמת (שורה שניה מהסוף) [ליצירה]
- [ליצירה] כמו כל דבר, בעצם... [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
תגובות