לפעמים נראה
שהמראה משיגה אותי.
כל ההבדל בין פנים לחוץ.
מי מביט במי?
פיסת זכוכית קרה.
מראה.
פעם עוד תראי.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא, בננות לא מעבירות את המסר. קופים צריכים בננות, לא מטבעות. ומטבע זה חפץ קר. מנוכר. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. זורם בצורה כייפית. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה אומר את אותו הדבר לעצמך כשאתה קורא אחרים פה? [ליצירה]
- [ליצירה] טוף מסקרן... איפה ההמשך? [ליצירה]
- [ליצירה] "איזהו גיבור - הכובש את יצרו". לא ממש הבנתי למה אתה מתכוון כשאתה אומר ש"הים איננו גיבור - את הכעס הטבוע בו הוא אוצר עמוק..." אבל ברגע זה כל מה שאני יכולה לעשות זה להצטמרר. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, זה נכון. באמת צריך לעשות את זה פחות. ומסכימה עם ערוגה - גם לדעתי הרעיון לא ממוקד מספיק. [ליצירה]
- [ליצירה] אז ככה: בנוי מצויין. ויפה. את מוכשרת, בזה אין שום ספק. אבל התוכן... התוכן... אני זוכרת פעם שהרגשתי ככה - שאבדתי אבל שאין לי טעם לחפש. אבל את יודעת מה? תמיד יש טעם. אף פעם לא מוצאים את הכל. כל פעם מוצאים משהו, ומלקטים חלק לחלק, וממשיכים לנסות. ולא רק זה. בהרבה מהמקרים, כשמוצאים חלק אחד גם מאבדים שוב חלק אחר. ובאמת שאין מה לדאוג - אף אחד לא יוכל למצוא את זה במקומך. אין "מוצא ישר". החלק שלך תמיד ישב ויחכה לך במקום שהוא תמיד היה. מאחת שכותבת דברים כדי להזכיר אותם לעצמה, גם אם הם לא תמיד קשורים לכוונת המשורר... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו וואו,וואו, וואו. זה מה שיש לי לומר על זה. הזדהיתי עד לעמקי לבבי הישן. ככה זה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מסכימה - אין מי שנקצר לפני שהגיע זמנו. פשוט אין. הרי זה לא מקרה או טעות בזמנים - אם זה קרה עכשיו, זה צריך היה לקרות. ובקשר לחלק הראשון - אני עדיין לא משוכנעת במה שאני אומרת, אבל אני חושבת שבכל שלב בזריעה יש כבר חלק מן הקציר, ואמרת נכון - "הזורעים ברינה". אפשר להנות מהפירות גם תוך כדי התהליך ושום דבר לא הולך לאיבוד. מצטערת, זה פשוט צרם לי. [ליצירה]
- [ליצירה] ואני לא מצאתי פה שום דבר מצחיק... [ליצירה]
תגובות