כמו עוף החול לעלות מן האש
שנית להצמיח כנפיים
לעולם מתוכה לפרוח, נואשת
ולעולם לשוב ולבעור
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הצעה תחילה יש לתקן "מו" ל- "מן" או "מין". כמו עוף החול לעלות מן האש, להצמיח שנית כנפיים ולפרוח אל העולם מתוכה (או מלהבותיה=ניגוד), נואשת, לשוב ולבעור לעולם. טקסט חביב:) המ(ר)קיז דיו [ליצירה]
- [ליצירה] כנפי שחר שלום, כמה טוב לפגוש עמיתי כתיבה ותיקים מהעשור הקודם. את וב הכותבים של היום אינני מכיר ושטף הכתיבה שלהם לא מאפשר לעקוב ולהגיב עליהם..... שלא לדבר על התוכן והמטאפרות (?!?) אז אשמח להמשיך ולקרוא מייצירותייך. [ליצירה]
- [ליצירה] נהניתי ושועשעתי! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה כותב חזק. מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] כדי למחות על אי הקבלה של בנות ספרדיות לסמינרים חרדיים (מזעזע, מזעזע...) אין צורך בהתייחסות צינית ועויינת-משהו לגיורות (אפילו אם מוצאן מעמלק) שהרי באמת "גר שנתגייר כתינוק שנולד דמי", והוא במהותו (בנשמתו) שונה מן הגוי. [ליצירה]
- [ליצירה] חוצפה. "ראוי היה יום ה' באייר שהוכרז בו על הקמת המדינה שיעשה בו נס ויופיע המשיח"? מה כל כך "ראוי" בו? המסגרת המוסדית והשלטונית של המדינה אינה יהודית, למרות שיוסדה ומנוהלת ע"י אנשים ממוצא יהודי. ונראה מגמת פעולותיה של המדינה נוגדת את מגמת הגאולה ולא מקדמת אותה. ו-שמע, הקביעה הזאת, שנתת לה ע"י העיצוב החיצוני מעין תוקף של אמת מוחלטת כמו דברי חכמינו, הקביעה שכביכול היה ראוי שמשיח לא יבוא ח"ו כי יש כאלה שאינם "אומרים שירה" והלל על הקמת אותה ישות שלטונית שתיארתי לעיל, הקביעה הזאת היא ממש חצופה!! [ליצירה]
- [ליצירה] אוי ואבוי! "במותי אפסיק להכעיסך"?? " חי אני נאם אדני יהוה אם אחפץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה" ובחרת בחיים, ולא במוות! גם לא כמטאפורה, גם לא "עליך". ה' לא מעוניין בכלות הנפש, ב"רצוא" ללא שוב! זה היה חטא נדב ואביהו לפי פנימיות התורה. ה' רוצה ש"נחיה עליו", לא שנמות עליו!... [ליצירה]
- [ליצירה] יש לי רעיון בשבילך: תעשה דואט (או דוקרב) עם שמואל ירושלמי. נראה מה יצא. זה יהיה מבדר!! [ליצירה]
- [ליצירה] טוב... זה לא בדיוק אמור "להתאים לקיץ". וזו לא שמלה פרחונית אלא מרבדי פריחה שהאדמה מתקשטת בהם. ובכלל, יש רובד בשיר שהוא מעבר לתיאורים... [ליצירה]
- [ליצירה] נ.ב. אהבתי מאוד את הפרשנות שלך ל"תופל כלי חרס". וגם את ה"עשוי קראים קראים לשמיים" [ליצירה]
- [ליצירה] באמת, כתוב בספר התניא: "ולכן כל מעשה עולם הזה קשים ורעים והרשעים גוברים בו, כמו שכתוב בעץ חיים שער מ"ב סוף פרק ד." זה עולם הקליפות והסטרא אחרא, עולם שמצד עצמו מעלים על הקדושה - על הטוב האלוקי. ואני חושבת שהחוויה הקשה שתוארה כאן כחווית הקיום האנושי, העלוב המוגבל והמקולל במוות ובמודעות לו - היא בסה"כ מאוד אמיתית. אבל בכלופן, אני לא הייתי נותנת יותר מדי צל"שים לשיר: זה קל מדי לכתוב שירים שמתריסים ומביעים מחאה וכעס. אירוניה מרה זה דבר אופנתי. במיוחד כשהיא מופנה נגד אלוקים, ולא מסתכנים בלהרגיז אף אחד. [ליצירה]
תגובות