תחילה יש לתקן "מו" ל- "מן" או "מין".
כמו עוף החול לעלות מן האש,
להצמיח שנית כנפיים ולפרוח
אל העולם מתוכה (או מלהבותיה=ניגוד), נואשת,
לשוב ולבעור לעולם.
טקסט חביב:)
המ(ר)קיז דיו
כנפי שחר שלום,
כמה טוב לפגוש עמיתי כתיבה ותיקים מהעשור הקודם. את וב הכותבים של היום אינני מכיר ושטף הכתיבה שלהם לא מאפשר לעקוב ולהגיב עליהם..... שלא לדבר על התוכן והמטאפרות (?!?) אז אשמח להמשיך ולקרוא מייצירותייך.
[ליצירה]
הצעה
תחילה יש לתקן "מו" ל- "מן" או "מין".
כמו עוף החול לעלות מן האש,
להצמיח שנית כנפיים ולפרוח
אל העולם מתוכה (או מלהבותיה=ניגוד), נואשת,
לשוב ולבעור לעולם.
טקסט חביב:)
המ(ר)קיז דיו
[ליצירה]
כנפי שחר שלום,
כמה טוב לפגוש עמיתי כתיבה ותיקים מהעשור הקודם. את וב הכותבים של היום אינני מכיר ושטף הכתיבה שלהם לא מאפשר לעקוב ולהגיב עליהם..... שלא לדבר על התוכן והמטאפרות (?!?) אז אשמח להמשיך ולקרוא מייצירותייך.
[ליצירה]
יש אמת בדבריו של מאיר, רון. אתה מיטיב ליצור אוירה, אבל זאת תמיד אותה אוירה. כזאת שנפרטת בסולמות מינוריים על גיטרה במחסן ישן בגשם שוטף בלב כרך הומה וזר. כנראה שכך אתה כותב כי שם אתה נמצא, כנראה, ולכן זאת טעות לומר לך "תכתוב בסגנון אחר". אבל אולי זאת איזושהי אינדיקציה, איזושהי מראה שצריך להסתכל בה ולשאול אם זה מה שרוצים.
[ליצירה]
דווקא ממש התכוונתי לזה - לסוף ה"אופטימי". זה אולי רעיון "חצי אפוי", אבל נראה לי איכשהו שההתפוררות התרבותית הזאת, הניפוץ הזה - יובילו בסופו של דבר לצמיחה שלמשהו אמיתי יותר. "יתרון האור מן החושך" בפירוש החסידי = יש יתרון לאור שבא מתוך החושך (על פני אור סתם).
[ליצירה]
ואולי דווקא יש פה אמירה - אולי על איך שאדם יכול להיות שבוי בדימוי שהוא ברא לעצמו, ולהכנע לו, ולפגוע בעצמו ובאחרים, גם כשהוא רואה איך אפשר אחרת...
תגובות