היא נמוכה
לטעמי,
למידת רוחה.
היא חפצה
לדעתי,
בעיקוב רגלה.
היא תצלח
למיטב זכרוני,
אם כוחה עימה.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אשרי צורה שזכתה שיוסף עוזר כותב בה. משחקי המלים והתגלגלות האותיות והשנינות יוצרים משהו דחוס שלא מרפה ממך הכח לכתוב גם אמונה וגם זעקה כנה [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין זה אמור להתפתח? או שזה נגמר? זה כתוב מותח ועושה חשק להעלות רעיונות [ליצירה]
- [ליצירה] זושא, זה ממש טוב. המספר מדבר כאחד החבר'ה עד שכמעט והוא משכנע במעשים שלו. חזק מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] ** מצוין! מעורר מחשבה וכו' [ליצירה]
- [ליצירה] * נהניתי לקרוא אמנם נדמה לי שאיבדתי את חוט המחשבה בין התלמים ובמיוחד במהלך השורה 'עקרות היא דבר זמני היא מחיר הפרי.' [ליצירה]
- [ליצירה] הקול של האב נשמע מאוד אבהי ולמרות שהוא מלא בשפע של עצות ותכניות לבן יש לקול טון נעים של מישהו שיודע יותר אבל לא משוויץ בזה ולא כופה את דבריו. הקול הזה מוצא חן בעיניי. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד ומיוחד [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את השימוש במושג אל הבעל יחד עם אל הרווקות - ואת הקריאה בשם לכל עבודת אלילים.. יפהפה [ליצירה]
- [ליצירה] מה שיותר מעניין זה ההקשר האחד שתחתיו נמצאים שתי הפעולות האלה. איך אותו זכרון גורם גם להקאה -פעולה המסמנת את סירובו של הגוף לקבל חומר מסוים לתוכו - וגם לבכי פעולה בה הגוף עולה על גדותיו ומראה לעיני כל את הרגשות הכמוסים. [ליצירה]
- [ליצירה] הלבן שוטף הכל והאבנים מקבלות את צבע התכול של המים עיקול החומה מגוון מתמונות חוף-ים רגילות שהם בעלות חיתוכים לכיוון אחד. וכמובן הצופה שמביט בכל הים הזה והוזה. מקסים. [ליצירה]
תגובות