ריפיון.
חולשה שמשתלטת על הגוף
כולו,
ואיך לא?
חוסר האונים הזה,
האפסות
הבלתי נסבלת
נוכח כאבך
שהופך
כאבי.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יופי, אני שמחה :) [ליצירה]
- [ליצירה] שי- א. וכל כך למה? ב. כנראה שלא תמיד אני כותבת על/את מה שעובר עליי באופן אישי, וזה כל היופי בליצור-לא? ליצור מציאות אחרת, שונה ולא תמיד לנסח את חיי היום-יום. ג. דווקא בשיר הזה יש שינוי מבחינתי, הפעם הוא בא ממקום מחובר יותר, מאותו צד לא מלב שעומד מנגד, אלא מלבבות מחוברים שהפכו אחד... ד. מקווה שאין כאן נימת אכזבה, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] אין. [ליצירה]
- [ליצירה] חשבתי שאחרי שתתחתני השירים שלך ישתנו גם כן (באופיים, לא במקצועיותם) [ליצירה]
- [ליצירה] מלא תחושות. חושפת רגשות שכמותך. [ליצירה]
- [ליצירה] וחושפת רגשות זה טוב?! תודה, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] אך, איזו פשטות, איזה יופי! נהדר!!! [ליצירה]
- [ליצירה] האמת, לא הבנתי... [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה! החריזה לא מאולצת, המקצב זורם, והתוכן- כ"כ אמיתי! [ליצירה]
- [ליצירה] אח, איזה כיף שחזרת! הייתי מציגה את הבית האחרון כיצירה בפני עצמה- הוא יפייפה... גם השורות שקודמות לו יפות, מזרימות בקריאה, אבל משו שם נתקע... [ליצירה]
- [ליצירה] ברוך השב, זה עדיין ביתך ועדיין נמצאים כאן, גם אם מעטים, שמכירים ומוקירים אותך! שיר יפה ביותר, שמחה לקרוא ממך שוב! איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] מסר- זה היה ועודנו- מקסים, תמים, מתוק ועדין. חשבתי שפשר עוד ללטש, הנה רעיון שלי לעריכה מחודשת, וזו רק הצעת הגשה: ישבתי לכתוב לך שיר פרטי, בלעדי, רק של שנינו, שאף אחד לא מבין מלבדך ומלבדי, מלבדנו. כאשר סיימתי ניגן לי אותו שיר את נעימת חיינו, אבל את לא שמעת את צלילו... אז כתבתי כאן, מילים שכולם יבינו והם לא יהיו עוד- רק שלנו עדיף, כך נדמה, שנישאר רק אנחנו שנינו את ואני ונבין זה את זו, בלי שיר. [ליצירה]
- [ליצירה] קליל. השורה "רק רוח אמת של חורף עקשן" הפריעה לי קצת, כי השיר באמת קליל, חביב ונעים, אבל "רוח אמת" מנסה להכניס כאן תכנים ועוצמות שלא נמצאות בשאר השורות, הייתי מתאימה גם שורה זו לרוח השיר (תרתי משמע) ומשאירה אותה בפשטותה: "רק רוח קרירה של חורף עקשן" או משהו בסגנון... [ליצירה]
- [ליצירה] יוסי- ניכר ניסיון שבירת הצורך הכפייתי לחרוזים, ניסיון חיובי, שאכן משדרג, משהו, את הכתיבה... תנסה למצוא את הרגש שבך ולהגדיר אותו ממקום קצת אחר, מרובד שונה, מהסתכלות אחרת. פחות מבחוץ, תדלה אותו ממעמקי הלב- ותכתוב אותו ישר ומיד- על דף, אל תמחק, אל תתחייב לשורות/צורות/כללים. תזרום, תתנגן עם המילים, עם הרגשות, עם הכאבים, תנסה למצוא גם נקודה שמחה- לתיבול, ואל תתיאש, עד אשר תבוא על סיפוקך!!! ובעצם- מי אני שאשפוט? ומנגד, הרי לשם כך אנחנו כאן, ואתה כבר יודע- שהכל מאכפתיות ואהבה... היה בטוב, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] תובנה יפה ומנוסחת נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לקודמיי [ליצירה]
תגובות