חרב פיפיות
אתה יכול להחליט מה לעשות.
הצד הזה או הצד האחר,
כל אחד מהם דוקר.
אז נשאר לעשות חוץ מלבכות?
ננסה לבחור בצד שהורג פחות...
מיגד _
-
קיים מרחק מסוים בין מה שאני מאמין בו לבין מה שאני.
לפעמים הכתיבה היא נסיון להקטין את המרחק הזה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מזכיר לי קצת תחושה של תפילת שמנוה-עשרה. לפעמים אני גם באמת מרגיש כאילו המילים שאני מוציא הן קצת כמו עשן מסתלסל כלפי מעלה ומגיע בצורה אוורירית שכזו אל הקב"ה. כל אחד ומה שהוא מכור אליו... (ורן*, אתה ממש נודניק עקבי, זה מרשים בהחלט) [ליצירה]
- [ליצירה] בטח שאופטימי לפעמים צריך להשתנות רק כדי לגלות שבסוף הכל זה את. מן "ללכת עד לגשר כדי לגלות שהאוצר נמצא אצלך מתחת לתנור" (או מתחת למחשב?) [ליצירה]
- [ליצירה] אממממ, אני זה אני (קצת קשה לפנות לניק כזה, יש מצב לשמחיבה?)! קצת קשה אז נשברים?! אהה, ואני לא דיברתי על שום ביקורת "מאוד לגיטימית". [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא עוזר!!! שעות של הכנה לפסיכומטרי ולכל שאלות ההגיון שם, וכשזה מגיע ל"משפט אחד" אני לא מבין כלום. איש, אולי במקום לבקש מרן* תסביר אתה מה רצית? בברכת "אני תמיד משקר". [ליצירה]
- [ליצירה] ביבל קטנונית אני הייתי מכניס את זה ל"בדיוני" (בחייאת טובי, שני חיילים עם כזו ציניות במקום אחד? הגימות!) [ליצירה]
- [ליצירה] אם הבנתי נכון את רסיס אני דווקא איתו ולא עם הערוגה. כן, יש פעמים בהם אני מרגיש שאני מנסה אבל לא מקשיבים לי (לא תמיד, לפעמים זו כן אשמתי). לא בקטע של "זה לא מתגשם", אלא פשוט לא מקשיבים לי. ובכל זאת, ממשיכים נסות [ליצירה]
- [ליצירה] זה ממש אחרת! מה שאתה כתבת ומה שילד כתב! מה שאתה כתבת יותר מתאים לכותרת שלך (ולהסתכלות קצת כואבת על המציאות), מה שילד כתב זה יותר יפה ואופטימי. לפעמים אני מעדיף ככה ולפעמים ככה. [ליצירה]
- [ליצירה] צד שני? הפשתה במוסד העצבות גם שנינות? [ליצירה]
- [ליצירה] עזבי אותך תורידי נעליים, ותתחילי לכרכר בכל עוז בשילוב תנועות ידיים ראש ושאר מרין בישין (ואני בטוח שהזיעה תגרום לך להיראות 'מה זה טוב' ותעשה את העבודה לגבי הרחקת הרווקים...) [ליצירה]
- [ליצירה] אני איתה תשנה את הכותרת. וטוש, נדמה לי או שלא כתוב באיזה תור אתה עומד? [ליצירה]
תגובות