שירה זה היכולת להביע כל-כך הרבה בכל-כך מעט וכל-כך חזק.
ואצלי? אצלי זה סתם דיבור בקודים.
מיגד _
-
קיים מרחק מסוים בין מה שאני מאמין בו לבין מה שאני.
לפעמים הכתיבה היא נסיון להקטין את המרחק הזה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כמה צפוי ולמי שחשב אחרת, הילד אידיוט. DONE* (ותודה לחתלתול). [ליצירה]
- [ליצירה] והנה אני הראשון שמגיב לעצמי כי דרוש לי שם יותר נורמלי לקטע הנ"ל. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] היי, ילדה ברוכהבאה בצל קורתינו. הייתי צריך לנחש שזה רק ענין של זמן עד שתגלי את כשרונותייך... אם כי, את לא כזו מצי(א)ה. :H [ליצירה]
- [ליצירה] טחן צעירררררר :P [ליצירה]
- [ליצירה] ...ולא מצאתי לגוף טוב. ואולי אם זה מה שנשאר, אז אפשר וכדאי לשחרר איזה קללה... תחושה אחת שווה אלף מילים. [ליצירה]
- [ליצירה] האח האובד של סוערה? האמנם? [ליצירה]
- [ליצירה] להביע הערכה באותיות זה קצת קשה זה מעבר ל"עוצר נשימה". זה משו שמעורר בי תחושות כ"כ חזקות, מזיז בי משהו. אמנם, במקרה שלי זה יותר חוסר הזדהות עם הדמויות, אבל גם לחוסר הזדהות ולצורך בחוסר ההזדהות הזו יש עוצמות. עוצמות שאני אוהב את המצב בו הן מתעוררות בי. תודה. ורסיס, אתה באמת לא חייב להזדהות עם הדמויות. המספר לא חייב להעביר גם שיפוט מסויים. וגם על זה, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] זו הדרך של הערוגה להגיד שההיא אוהבת את מיגד? :P (עכשיו זה בעמוד הראשי!) [ליצירה]
- [ליצירה] אתה מסגיר את היותך פרענק! אצל האשכנזים זה "תיבו" כמדומני... וגב, באנגלית זה נראה פחות טוב... [ליצירה]
- [ליצירה] להסביר? גמני התלבטתי לגבי "ריק של מלאות" או "מלאות של ריק", הראשון הרגיש יותר טוב. אבל התחושה הבסיסית אחרי משו כזה מבחינתי זה הריק, מן ציפה בתוך כלום שכזה. ואיכשהו הכלום הזה, יש בו משהו משלים, ממלא... אז אולי אסור להסביר, אבל אולי מה שכתבתי לוממש מסביר... [ליצירה]
תגובות