המילים הופכות לי עולם שלם של מציאות לסמלים.
(תובנה עמוקה)
לכן כשיש לי צורך בצעקה
אני יודעת שאין מי שישמע ולכן
אני כותבת
ובין אור לחושך
-
לעולם כולו
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה מירכוז. זה לקח אותי עמוק אל תוך התחנות שלי. [ליצירה]
- [ליצירה] מי העורך שמאשר אותך? (כאילו, מי נתן לך רשיון.) [ליצירה]
- [ליצירה] אלומות הגשם... אפילו החמנית כבר ממוטרת. חמוד, טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מביכה את עצמי בכתיבה אל אלו שלא יוכלו לקרוא אותי לעולם: אתם שומעים, אוזניהם אטומות אני מחפשת קשר אליהם בכתיבה מעטה של קרבה במילים נחמה (קלושה) אולי גחמה אני זועקת לקשרים לא נפרמים אני זועקת אלו-הים אני צריכה חברים הלוואי תהא תגובה אינטראקציה ולא רק ביני לבין עצמי בין אור לחושך בחוד הסכין הנוראה של הגבול במקום הכתיבה במקום הקשר [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, לא נוכל... מי ייתן וכן. [ליצירה]
- [ליצירה] מפלח את הדממה הפנימית מרגיע בתחושת המחילה שבסוף חזק. אמץ. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה מתוקים שלי... הרבה אור לכולם [ליצירה]
- [ליצירה] תודה... מספיקות לי התגובות. וחיוכים מדי פעם... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה שנגעת בסיפור שלי בדיוק רב. הצלחת להפוך סיוטים שלי לאגדה, הלוואי וגם אני אצליח. ואתם, אליכם מדברים בלא שתקשיבו, תדעו; יש את סבל הקיום והוא ספון בקירות ליבנו ובדמעותינו, ובאגדות האמיתיות אותן לא מספרים לילדים. תודה, ים, יש לך לב רחב. [ליצירה]
- [ליצירה] דרדסית!!! קטע מדהים וחזק! הרבה שקט פנימי, עולם חרב שנבנה, טראומה- ושיקום, וגם אם עדיין בחושך- זהו החושך שלפני איילת השחר... נשיקות. תודה. [ליצירה]
תגובות