[ליצירה]
אני מביכה את עצמי בכתיבה
אל אלו שלא
יוכלו לקרוא אותי לעולם:
אתם שומעים,
אוזניהם אטומות
אני מחפשת קשר אליהם בכתיבה
מעטה של קרבה במילים
נחמה (קלושה)
אולי גחמה
אני זועקת לקשרים לא נפרמים
אני זועקת אלו-הים
אני צריכה חברים
הלוואי תהא תגובה
אינטראקציה ולא רק ביני לבין עצמי
בין אור לחושך
בחוד הסכין הנוראה של הגבול
במקום הכתיבה
במקום הקשר
[ליצירה]
אל תכנסו ליומן שלו!!!! זו פורנוגרפיה.
וכמובן שהשיר, למרות היותו עשוי טוב, הוא שיר שוביניסטי, מגעיל.
(איזו התנשאות כלפי כלבונת קטנה, וכלפי המין הכלבי בכלל. !!!)
[ליצירה]
השורות הראשונות קצת מסבירות, קצת איטיות אבל אפשר בלעדיהם.
הזכרון הזה ואיך שהוא פרוש גרמו לי לדמוע קצת, לקבל ממך את הפירוש למילה בית: המקום הטוב.
ויש כאן צליל וריח ומזג אויר וצבעים.
כל מה שצריך בשביל לחיות ובשביל להחיות זיכרון.
תודה רבה.
שתמצא אהבה. גדולה וחיה.
(שנמצא)
תגובות