[ליצירה]
יאא...איזה תיאור מקסים...אבל אל תבכי על זה..את יכולה במקום זאת ללמוד מזה ולהתחיל את הדרך החדשה שלך!ולהתכוון כל יום וכל שעה,לבכות אל אבא בכל זמן ולשיר "ה' אחד ושמו אחד לשם ולתפארת ולתהילה..."
הלוואי ותמצאי את דרך הישר ש-ל-ך-!
תודה לך..
[ליצירה]
לוגן,לשאלתך.
הזיכרון הזה,שמגיח משום מקום,מכאיב כמו ודוקר,בדיוק כמו אותה החרב..אחרי כל הרוגע והשקט,תמיד תבוא עוד סערה,,עוד סופה,ואז שוב,השקט..מן גלגל שכזה..
[ליצירה]
לפעמים האדם יותר דומם מן הדומם עצמו,נכונים דבריך...אך דברי האדם כשנשמעים,הם יותר חזקים מכל דומם אחר.."אולי ליבך הוא אבן,אבל ליבך הוא קודם כל לב..."
[ליצירה]
לשקם
להמשיך
את הפחד,
להרחיק.
עתיד
רחוק
ורוד
חלום?
אולי,
אך בלי
יאוש,
לעולם
כלל!!!
ממש מרגישים את הכאב מתוך השיר..כל מילה ומילה,כואבת..אולי לא מתאים שאני זה שאגיד זאת,אבל לשקוע עמוק עכשיו,זו לא הדרך..צריך לקום מן החורבה ולהמשיך הלאה!
יפהיפה!
[ליצירה]
איך אפשר לשכוח את ליל האמש אם הייתה בו אהבה שכזאת?!כשהלב התרוקן והתמלא בלא הבחנה,ודמעות הצער גם כן אינן נשכחות...חוויה כואבת,מזדהה...
כתיבה מרגשת שלעולם תחרט כדמעתך הזכה הכתובה על הדף,בזכרוני שאותה לא ישכח...
[ליצירה]
לאהוב משמע לתת בלי גבול,לתת בלי לקבל חזרה,לתת הכל בתמורה לאהבה חזרה..האהבה לדבר שלא יכול לאהוב חזרה מקשה עלינו לאהוב אותו אחרת..ארצי היא ארצי,ואין לי ארץ אחרת..נפלא!!
שנת אהבה ואושר שתהיה!
[ליצירה]
אויש יפההה....!!!
כולם רואים משהו אחד,בעוד היא מסתירה בתוכה כל כך הרבה רזים שאין איש מלבדה יודע..ופה ושם,בין כר לכר היא מרשה לעצמה לפרוק את העצב הזה,ששמור בתוכה אל שום אוזן שתשמע אותה..
ומבחוץ היא ממש כמו דיווה כזאת..זה מחזה כל כך מעורר כמיהה לגעת בניצוץ הזה שהיא משאירה אחריה..ובסוף רק נותר הגעגוע,ליופי הנסתר הזה שלה..לאהבה הזאת שלה..
מקסים!:)
תודהה לך!!
תגובות