באור הכבוי ששם.
בדרך שהולכת ונסללת עם בוא הרגלים
שדורכות עליהם
בבדידות שאין בה מזור עד
המפגש עם בדידות נוספת
בצמיחה התמידית שמקיימת קמילה
בהיסוס שלא יודע
מה, ואיך
במה שעוד לא הובן לי, אשִיח
(ותִתעטף עלי רוּחי)
תאיר ארץ
-
עדיין מחפשת את המילים שלא נהגו עוד מעולם
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יופי!! [ליצירה]
- [ליצירה] .. חתלתול.. פתאום שלפתי מזכרוני את אהבתך לאוטובוסים.. [ליצירה]
- [ליצירה] גם בפעם השלישית שקראתי אחזה בי בהלה. הגודל והדחיסות של המילים מבטלים את מרווח הנשימה וזה עובד, כמה שזה עובד.. לא קל. כל הכבוד. [ליצירה]
- [ליצירה] אולי אין כמו יפו, אבל עוד יותר אין כמו העיר העתיקה בירושלים שאני הייתי חושבת שזה צולם שם (בירידה מרחוב אררט לרחוב חב"ד) [ליצירה]
- [ליצירה] הצלחת להכניס אותי לעצבים של יגאל. לגמרי!! [ליצירה]
- [ליצירה] איך לא נתקלתי ביצירה הזאת עד עכשיו? (ותודה לחתלתולי). התיאורים, הנפלאים מאד, הזכירו לי שני פרקים מתוך הסרט היפני "חלומות", לא זוכרת כרגע את שם הבמאי.. בכל מקרה, ההתגוללות ברפש והביזאריות ששולטת ברחובות, יחד עם הטחנה מלאת ההוד- כל אלה נמצאים בסרט הזה, בדיוק, אבל בדיוק, כמו שכתבת. ראית ת'סרט, אגב? [ליצירה]
- [ליצירה] וזה מתוך ידיעה או השערה? [ליצירה]
- [ליצירה] אויש, איזה נהדר להיתקל ביוזמות מתוקות כאלו. גמני רוצה לתלוש.. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא יודעת אם לשפוט את האמינות על פי ההקשר בין המשפטים שילד הביא, מה שכן הפריע לי זאת המיידיות בדו-שיח לעלות את הנושא הרגיש הזה, מה שבעיני מערער את האמינות. אחרי היכרות של כמה דקות ,ספק בעיני אם מישהו היה מעלה את זה כך לשיחה. [ליצירה]
- [ליצירה] למרות שיש לך כח חזק במינימליזם, בשיר הזה חסר לי משהו. סיימתי את השיר מספר פעמים בתחושה שנשמט לי חלק בין הגיהינום למרות השחורות. כל הכבוד על הניקוד, זה מעלה כל שיר בכמה דרגות.. :) [ליצירה]
תגובות