אני מתהלכת תלושה
מנסה למצוא מקור חמצן אחר
מלבד נשימותיך
אפריל 2006
תת הכרה נפתחת כמו מניפה
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יש סיבה מיוחדת שבגללה זה "שוטפת" ולא "שוטף"? כי האופציה השנייה נשמעת לי מתאימה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] תשני את הכותרת! תשאירי את זה לסוף... איזה סיפור מרגש ונוגע. כל הכבוד. [ליצירה]
- [ליצירה] המון תודה על התגובות המחממות. ישועות- אכן. הכותרת אמורה להכניס קצת הומור עצמי על החלומות על האביר על הסוס הלבן... [ליצירה]
- [ליצירה] עכשיו אמרת. תודה, זה מאוד משמח אותי. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי עצוב. אני איתך, גם מחכה שייגמר כבר האפור הסגרירי הקודר המסרבל הזה. משקולות אכן יכולות להיות מתוקות ושרשראות ברזל הופכות לפעמים להיות קלות ורצויות. אני מקווה שאת לא מפסיקה להרגיש גם את הצד החיובי שבהן. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מסכימה. זה גם מה שאני מרגישה לגביו... [ליצירה]
- [ליצירה] אוווו. זה פשוט ממש יפה, אני צריכה לקרוא את זה עוד כמה פעמים ולחשוב על זה עוד בשביל לתת תגובה קונקרטית יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לשניכם. לשני הדברים לא התכוונתי לרמוז, אבל שניהם מעניינים בהחלט. תמיד נחמד לראות שכל אחד מוצא בשיר משמעויות אחרות. (: [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא הבנתי את זה ככה. לדעתי זו לא הסתערות לשם התבלטות אלא לשם התאבדות וזה הקשר לכותרת, הצינית כמובן. אני מנהיג ומוביל (למה דוגמן? אולי זה מישהו ספציפי), אבל אופס- שכחתי את הנשק, שהוא המסווה ליצר האובדני. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד. הקבלה של החזרה אל "ההוא" לכסיסת הציפורניים כהרגל מגונה? לא הבנתי את "בתוך כל המשמעות...." ואולי כדאי לפתח יותר את הסוף. [ליצירה]
תגובות