כך פתאום,
משנכנס אדר (כמעט),
מוצאת עצמי מתגעגעת
לקדושה אחרת.
אני יודעת
שהאמת היא כאן
בחיים,
ביום-יום,
באפור.
שזאת הדרך וכך מגיעים.
אבל ליבי
כבר משייט לו
נאחז בסבך,
אי-שם במרחבי הלבן,
במעי הדגה
של יום הכיפורים.
שאלו את בת דודה שלי פעם פעם,( שהיא הייתה בכיתה ד, היום היא בת 30...), איפה נמצאת הקדושה?.
סבא שלי היה מזמין לפני ראש השנה ויום כיפור את כל הנכדים לקבל ברכה ממנו (גם בתור סבא וגם ברכת כהן לשנה טובה).
הוא היה מניח את ידיו על הראש, אבל לא נוגע בו, נמצא חצי סנטימטר מעליו והרווח הזה היה כל כך ....
בת דודה שלי ענתה ששם נמצאת הקדושה, ברווח הזה שבין הידיים של האיש הנפלא והטהור הזה לבין הראש של נכדיו.
לזה אני מתגעגעת...
[ליצירה]
מדהים!
השיר פשוט מדהים. מצליח לגעת במילים כל כך מדויקות בנימים הכי עמוקים. בלי שהתכוונתי יצאה לי קריאת התפעלות מהפה.. ובכלל השירים שלך בד"כ יפים.
[ליצירה]
שאלו את בת דודה שלי פעם פעם,( שהיא הייתה בכיתה ד, היום היא בת 30...), איפה נמצאת הקדושה?.
סבא שלי היה מזמין לפני ראש השנה ויום כיפור את כל הנכדים לקבל ברכה ממנו (גם בתור סבא וגם ברכת כהן לשנה טובה).
הוא היה מניח את ידיו על הראש, אבל לא נוגע בו, נמצא חצי סנטימטר מעליו והרווח הזה היה כל כך ....
בת דודה שלי ענתה ששם נמצאת הקדושה, ברווח הזה שבין הידיים של האיש הנפלא והטהור הזה לבין הראש של נכדיו.
לזה אני מתגעגעת...
[ליצירה]
..
כמה הביחד מתוק.
וכמה למדנו להחניק את המר
גם כשהוא רחוק.
להחניק
להדחיק
להשתיק--
אבל לפנות ערב עם חשיכה
כשבאוויר מתנגנות המנגינות שלך
כשמשהו מפרפר כל כך בפנים ונוגע
איך אפשר לא להתגעגע.
[ליצירה]
..
אויש, במ'ת, ילד... ממך ציפיתי ליותר (:
אתה יודע, סאב-טקסט, לקרוא בין השורות וכאלה...P:
---
עכשיו ברצינות:
קודם כל, מי אמר שהוא כל היום יושב ומנגן בחדר? כתבתי "בלי להישבר כמוני, בלי לפרוש, בלי להרים ידיים"- הוא נמצא בסדרים. הוא לומד, כן, הוא מנסה.. אבל בכ"ז, נשבר לפעמים. מרים ידיים. ושוב חוזר, עולה ויורד, רצוא ושוב. וזה לא מתחיל ולא נגמר בלימוד בסדרים...
ה"לטמא" זה לא מהלנגן בחדר, נו...
אם אדם מעיד על עצמו שהוא מרגיש שהוא מטמא את הסביבה, כנראה יש לו סיבות מוצדקות לזה. ויש גם עולם מחוץ לישיבה, ובנאדם בהחלט יכול להרגיש שהוא נטמא (או נטמע..) בו.
וזה בנאדם שאכפת לו.
כי הוא מנסה, למרות שקשה, למרות שמייאש לפעמים.
אז כן, אכפת לו מדברים שהרב קוק כותב, והדברים האלה נוגעים לו ללב, ולקרוא לו "הרב" זה לא מתחסד בעיניו. גם לא בעיני.
ואגב, לא צריך ידע נרחב כדי להכיר מושגים כמו "קליפות", "גרעין" ו"ללקט ניצוצות". עובדה שאני מכירה, והנה- אני לא למדתי בישיבה...
לגבי הנגינה- לא 'דעת, אני לא מנגנת... (:
[ליצירה]
...
בן,
אני מבינה את הצורך לכתוב ולפרוק.
אבל קודם כל.. אצלי, לפחות, ישנם שירים שאני כותבת אך ורק לעצמי. לא חושבת שמשהו טוב יצא מכך שאנשים אחרים יקראו.
בעניינים שבין אדם למקום, ובפרט בעניינים כאלה, אני חושבת שחז"ל כבר הגדירו את הגבולות ואמרו שווידוי עליהם הוא בין האדם לבין קונו בלבד.
ולא סתם.
ואם תאמר שפרסמת כדי להעלות למודעות- הרי שאני בטוחה שהמודעות לתופעות האלה קיימת.
מה גם, שאולי כשכתבת התכוונת להביע זעקה.. ניתן לפרש את השיר גם אחרת. ועובדה שיש מי מבין המגיבים שגם עשו זאת..
זה מה שאני חושבת, לא מנסה לפגוע או להתנשא חלילה, פשוט- מרגישה חלק מהאתר הזה ואכפת לי מתוכנו ומצורתו...
[ליצירה]
..
אם הבנתי נכון, אז.. הזכיר לי אותי, פעם..
סוף השיר אולי באמת צריך טיפה שיפוץ- לא מבחינת התוכן, אלא הסגנון- משהו שם קצת לא משתלב...
ואודיה, אני אשמח דווקא לשמוע..
תגובות