קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
לחזן
אמת ויציב.
אני חושב וסבור שיש כאן יוצרים מוכשרים ורבים במאוד מאוד, לפני כמה ימים גיליתי יוצר מעולה בשם "משה לימור", הבחור היקר הזה נדחק לתהום הנשייה, לא זכה להכרה, לא יודע בגלל מה, ומאוד כאב לי הלב על כך, העליתי את יצירותיו המופלאות בניסיון להחיות אותן.
על רקע המקרה הזה, כתבתי את ראפ התוכחה הזה.
באופן אישי, מאוד שנוא עליי שיצירות שכתבתי ושזכו להצלחה רבה במקומות אחרים ושנשלחו לתחרויות ליוצרים צעירים, מונחות כאן בקרן זוית כאבן שאין לה הופכין.
לדעתי ניתן לסמן יצירה שלא "זכתה לתגובה" בצבע אחר מן הצבע המקובל, או פשוט להחזיר את "מספר הקוראים שקראו את היצירה".
[ליצירה]
זכרונות בין גאות לשפל
בין ים לחוף
מהדהדים האדוות בלבי
סוחפים את אצות הדעת
את אצות התבונה והיצירה
הלאה,
בין מתלולי החוף
ניתן למצוא אותם
פזורים למאות ואלפים,
אפשר ליטול
אפשר להשליך
אי אפשר להתעלם.
[ליצירה]
----
מצוקת נפשו של התלמיד ההומניסט ובעל החלומות בעת לימודי המתימטיקה והגיאומטריה השנואים עליו, על כן הוא מנסה לפרוח מן הקווים המגבילים והשנואים, המדוייקים ומכניעי החופש, באמצעות ציור של עלמה פורחת צבועה בכחול המסמל את החופש, זאת לעומת קדרות השרטוט הגיאומטרי והמדכא
אהבתי וגם הייתי בשרטוט, סליחה בסרט הזה :-)
תגובות