אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- מחד -פסגה כשיא ההצלחה והקריירה מאידך -פסגה כחוד שפיצי שיש בו מקום רק לאדם אחד רעיון!!! [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן בין השיטין ניתן למצוא את הסובטקסט המעלה פרשנות פואטית כדלהלן: ניכר כי היו אלו שני אנשים מבוגרים שחיפשו מעט נחמה ונועם בחייהם ולכן עברו לגור ביחד לאחר שבני זוגם האחרים עזבו אותם. כל אחד נשא עמו/הביא עמו מטען כבד מן העבר, אך במקום להניח אותו מאחור, הם פשוט פתחו אותו האחד בפני השני ובכך נפתחה תיבת פנדורה של ריב ומדון כשמטען לבו של הגבר מאיים לעלות על גדותיו. האיש ביקש בסך הכל לארוז את המטען עם חפצי העבר ולעזוב עמו... [ליצירה]
- [ליצירה] וזה מתפרץ גובר ומתעצם ועולה מגל אל גל מנהר שוצף למפל, אחר מתחבר באין שם למשיב הרוח והגשם. [ליצירה]
- [ליצירה] --- ברכתו: בורא פרי העץ. ולמהדרין: בורא פרי האהבה [ליצירה]
- [ליצירה] בעולם הציוני שולט ההון? האם כבר אז ידעו על הכיבוש ועל עוללות הנכבה? [ליצירה]
- [ליצירה] שניים ללא הפסקה האחוזים אחד בשני עד הסוף, מנסים להפוך לגוף אחד עד הסוף המר או המתוק [ליצירה]
- [ליצירה] השיר לא בנוי במתכונת זרימה, יש בו מקראיות רבה והוד השרוי על ההר המקראי. סיומו מזכיר משהו משיר של משינה "יש גשם, אך אין כל צל". [ליצירה]
- [ליצירה] הנה, שיר שמעורר רטט במורד עמוד השדרה, אני מקווה שיעורר את אותו רגש גם בך! בשערייך ירושלים ביצוע: יהורם גאון מילים: יוסי גמזו לחן: יחזקאל בראון עומדות רגלינו בשערייך, ירושלים, ותותחינו מרעימים לך שיר מזמור. ורק דמעות הגאווה שבעיניים נוטפות דומם, על המדים והחגור ציון, הלא תשאלי לשלום בחורייך. ציון, זה האושר שואג בחזנו, פראי למנצח מזמור על מקלע, ורימון בשערייך בדמנו חיי, בדמנו חיי משיך ג'ראח עד נבי סמואל, ליל ליל, היו רוחות תש"ח שרות לך, בדרכן: "אם אשכחך, אם אשכחך, ירושלים" אך לא שכחנו - והרי אנחנו כאן! ציון, הלא תשאלי... איכה ישבת בדד, שסועה בין גדרות התייל ואיך נשבענו לך, עיר מלך ונביא, כי לא נישק נערותינו על שפתיים עד אם נישק לכותל המערבי ציון, הלא תשאלי... הר הזיתים יוריק, נכון יהיה הר הבית ופטישים יהדהדו בך, חי נפשי! ירושלים, כהנייך ולווייך בדם בונים בך את הבית השלישי ציון, הלא תשאלי... עיר חלומות ואבן, מאכלת ואיל, פעמוני הזמן קמים בך להלום: את עיר שלם היית בטרם גבול ותיל ואת תהיי מעיר שלם לעיר שלום ציון, הלא תשאלי לשלום בחורייך. ציון, זה רעי שנפלו היוקדים בבכיי. למנצח מזמור על כתות - חרבות בשערייך בזכות אלה תחיי, בזכות אלה תחיי [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! פניני מילים והילולים! הבית הראשון - במקום ההוא. תיאור של מעשה האהבה. ניחוחה וצוף דובשה. בבית השני - איתני הטבע הרמים והנשגבים כעדים. כשותפים למעשה ושמחים בו למען הדובר. אפילו לניצוץ הכוכבים ערך מוסף בבית השלישי -הצומח והחי. משהו קצת יותר ארצי. יותר בהישג יד. רוח, הרדופים. עצים. וגם כנריות :-) ובנקודה זו מיצית החמדה וכאן השורה המסתיימת ב: במקום ההוא ידעתי רזי אשה- סוגר את המשפט לאחר שפתחת את השיר. כעין משפט שבא על פתרונו [ליצירה]
- [ליצירה] --- שיר מחווה יפה לאילן רמון ז"ל [ליצירה]
תגובות