"עד שנגמר... שנהיה"
"עד שעגנו... שזנחו"
אהבתי את הניגודים. כאילו ההליכה משלימה מעגל כלשהו..
או שפשוט ההליכה היא במעגלים..
- שני הרעיונות יפים בעיני -
"וצריך להמשיך ללכת
וצריך להמשיך לנדוד
והדרך עוד מושכת
ארוכה..."
[ליצירה]
"עד שנגמר... שנהיה"
"עד שעגנו... שזנחו"
אהבתי את הניגודים. כאילו ההליכה משלימה מעגל כלשהו..
או שפשוט ההליכה היא במעגלים..
- שני הרעיונות יפים בעיני -
"וצריך להמשיך ללכת
וצריך להמשיך לנדוד
והדרך עוד מושכת
ארוכה..."
[ליצירה]
יפה מאד מאד מאד. חששתי פן זה עוד איזה שיר מלנכולי בנאלי, אך הפתעת אותי במבנה ייחודי ובמלים חזקות. מה שהלהיב אותי, זה שהשיר יכל להיות צעקני- כוחני ודווקא לא- ה"התאבדות" מעודנת, לוחשת, מתפשטת לאט לאט ובגלל זה היא כה "מצמררת"...
[ליצירה]
מדהים! אני מאד אוהבת את פרידה קאלו, ציירת מיוחדת, אומנית דגולה ואישה מעוררת השראה...
הציור ממחיש את יופיה האמיתי של פרידה ויצירתה הכה ערטילאית-סוריאליסטית.
תודה רבה!!!
[ליצירה]
ריחוף..
תודה רבה על השיר. נהנתי מאד!
ללא ספק אני חולקת על דימוי הסופר ועוד.. אבל זה לא משנה, זה פשוט שיר לא רגיל: מתוך מציאות בנאלית, טווית תחושה של ריחוף.. "זה יהיה סיפור פרטי"- מקסים
[ליצירה]
מאד יפה
מאד מזכיר לי שיר קאנטרי מוכר..
שיר קסום, מאד חריג לנוף ב"צורה". מאד אוורירי, פשוט כיפי. הכי אהבתי: "אני נדהם שאני ער איך מצטלל הראש", "הגיונות שמתהפכים", "שום זכר לא אשאיר". כל הכבוד על החריזה, השיר מובנה מאד יפה
אני מקווה שתראה בעיר של חלומות, ותרקוד ריקוד מכושף. זה אפשרי...
[ליצירה]
מדהים ביופיו, לא פחות ולא יותר
איזה שיר.. אכן לוהט ובסיומו דומיה צורמת ומפתיעה.
מזמן לא יצא לי להתקל בשיר עם סיומת שכזו..
את משלבת פיוטיות עם פשטות, וזה ממש כבש אותי. את מוליכה את הקורא בלהט, בדהירה, עד החוף.
מאד אנושי, משובח. שיר על אומנות, על תהליך, על רוח. תודה, מאד נהנתי
תגובות