יונה לבנה וצחורה
הופכת לנץ טורף,
נעה ליד המחוג הדק
המפריד
בין שעה שתים עשרה
לשעה אחת.
עוברת הקטבים
בין הקור לחום
בין אור לחושך
בין אורו של נר
המבדיל
בין קודש לחול
בחיים
בין ליברליזם נאור
לחשיכה רודנית
מבדיל
אך פרומיל אחד
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אין מנוס, הכל סוגר. במילים קשות במקצת תיאור של איום סמוי על שלוות הנפש, על השקט ועל ההשראה. הכל לא אמיתי, הפך מנוכר ומאיים. [ליצירה]
- [ליצירה] ---- -עז הבעה! חזק! [ליצירה]
- [ליצירה] ממש אידיליה: אהבה בחופו של גן העדן [ליצירה]
- [ליצירה] ---- מה שנקרא: לצייר את עולמך במילים. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה בתור מונולוג או שיר. עדיין לא התפתח לכלל סיפורת :-) בהצלחה [ליצירה]
- [ליצירה] --- מידת האמונה באדם וההתקרבות ההדדית. אך החשש הכבד מאכזריות הבאה בצורת ציפרני חתול. החתול משמש כאן בגורם אמביוולנטי: מחד הפרוותיות הנעימה שבו,המלטפת. מאידך ציפורניו האכזריות יפה כתבת [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ועדין ישכו"ח [ליצירה]
- [ליצירה] יא מלודי. אולי לשנינו אותה הרוח? [ליצירה]
- [ליצירה] -- תודה הסיפור עלה במוחי בעת שראיתי ואני רואה בשוק העירוני זקנות באות בימים/זקנים באים בימים הסוחבים סלים כבדים יותר ממשקל גופם, וכל זאת בשביל כל המשפחה הבאה בערבי שבת להתארח. [ליצירה]
- [ליצירה] --- תודה לכם :-) אכן, התאמתי את השיר למקצב תימני ובהחלט אפשר לקחת פח ריק ולתאם צעדים :-) כל טוב [ליצירה]
תגובות