אל מלא רחמים ושאול תחתיות
ארוס וטאנאטוס בסחרחרת
אתה האש, אתה המאכלת
אתה בכי המלאכים ודאבון הלב
אנו הרחם
אנו העולה
אריאן סולאל
-
חיפאית, כותבת שנים רבות, סוף סוף מעיזה להציץ מתוך המגירה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כאחת שחוותה לינץ' וירטואלי, אני מבינה לליבך ומבינה את כעסך. יחד עם זאת, התאור יפה ומפתה וזאת, אני משערת, היתה כוונתך - להראות את הפיתוי שבהתמכרות לעולם שכולו מעין פאטה מורגנה. וכן, אני מסכימה עם אמילי. זהו בהחלט שיר. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] הזדהות מזדהה מאוד עם התחושה שבטאת בשיר. הכותב שם את כל נשמתו בשיר והקורא (אם יש בכלל כזה) מעיף מבט קליל ושועט הלאה. השיר אמיתי וכואב. לא אהבתי כ"כ את השורה "שיובילו למקום טוב ואמיתי". חבל להכניס משפט בנאלי לשיר כזה. כדאי לנסות למצוא משהו אחר. [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שהדובר הוא גבר המתקשה לגבור על יצרו וחושק באישה יפה למרות הצוו האוסר זאת עליו. על כן הוא מסתיר את תשוקתו ומתבייש בה ואינו זוכה לאהבתה כי היא אינה יודעת דבר על רגשותיו. בבוא יומו, יתן את הדין על כך, אולם גם לו יש טענה אל בוראו: מדוע זה ברא נשים יפות והעמיד אותו בנסיון ? במה ניתן להקל על יסוריו של הדובר ? הידיעה שללא סבל לא היה מצליח לכתוב שיר כה יפה יכולה להקל עליו מעט. כדבר השיר הידוע: אין אהבות שמחות. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה אמילי. כיצד היית מהדקת את השיר? אשמח לשמוע רעיונות. [ליצירה]
- [ליצירה] לכאורה חביב, אך האם האדמה החמומה מרמזת למצב פחות חביב? להבנתי, אכן כן, ואז השיר אירוני ומושחז. [ליצירה]
- [ליצירה] כוונתי היתה שבשם הדת , כל דת (למרות שהתייחסתי רק לשלוש הדתות המונותאיסטיות העיקריות), מדכאים את האשה ןאת מיניותה בעוד שמיניותו של הגבר מותרת, מוצדקת ולא חייבת להיות מונוגמית. המוסר הכפול הזה מעורר את זעמי ואני מקווה שהצלחתי להביע אותו בשיר. תודה לכן על התיחסותכן. [ליצירה]
- [ליצירה] Fire and Ice יפה מאוד. אהבתי בעיקר את השורה החמישית והשישית. [ליצירה]
- [ליצירה] "יש אנשים עם לב של אבן יש אבנים עם לב אדם". רעיון יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] בין טלטלה לשלווה - נשביתי גם אני. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי ! אהבתי מאוד. [ליצירה]
תגובות