[ליצירה]
וואי, איך התגעגעתי לשירים..(ולצורה בכללי..)
החרוזים בכוונה מחולקים בצורה כזאת?
"רוח ערב שקטה מלטפת פנים
אוספת. מלקטת את כל השברים
ונועלת היטב בתוך קופסת הלב"
אהבתי.
[ליצירה]
לא הייתי פה מזמן
ובאופן אבסורדי אני מוכרחה לומר שהיה נעים לחזור לפה עם "סיפתח" כזה:-)
מאד יפה, ונוגע. כמו שרק אתה יודע!
כל פעם מחדש אני מגלה ומופתעת {ומוחמאת} מכך שאנו, כנראה, כותבים מאותו מקום {רק שאתה מבטא את זה באופן מוצלח הרבה יותר, יש לך המון כשרון ביחס אלי!}.
רק תזכור, הלב נפתח כשאתה בוחר בכך!
רק שמחה משה יקר!
שתמיד יהיה טוב, ורק כך!
[ליצירה]
אכן, לצערנו היו גם כאלה בחורף.
נזכרת במלחמת המפרץ הראשונה, אמצע ינואר, גשם,
נופלים טילים ראשונים עלינו. כשיצאנו החוצה לאחר הראשון, הגשם שהחל לרדת בטפטוף נדמה היה כאילו
אותו חומר מסוכן התפזר באוויר מהטיל שהתפוצץ לא רחוק מאתנו.
בררררררררר.
[ליצירה]
נצח יקר!
תחושה כל כך מוכרת...
יש תקופות של יובש ויש תקופות פוריות, ככה זה אצל יוצר.
גרמת לי להזדהות עם השיר הזה, יש פעמים שאני גם מרגישה בלומה, דף אחר דף נזרק ולא יוצא דבר...
שנה טובה ומתוקה!
מוריה.
[ליצירה]
זה תיאור יפה ונכון. כי בשעה של כאב גדול כמו למשל בשדה קרב- הפרחים הם לגמרי איזוטריים, וקשה להאחז בהם ולשמוח. קשה להנות מדברים יפים כשמאוד כואב בפנים. ואז בא תהליך, עובר זמן, עוברים מים בנחל, ואפשר שוב להנות מכל מה שיש מסביב.
אבל למה שיר על כאב עכשיו פתאום? קרה משהו ח"ו?
[ליצירה]
עין שמיים אודמת
ניצן יקירתי...
דבר ראשון יפה לך ששמת לב ש"עין שמיים אודמת"
זה ממגש הכסף.עכשיו את רוצה אסבר למה הכנסתי את זה כאן...
"עין שמיים אודמת במרום ,שוקעת אל ים של דמעות..."
יש לזה משמעות כפולה בעיניי .
האחת: זה כמו שזה נשמע, עין שמייים = השמש. שוקעת אל הים המלוח מדמעות.וכידוע השמש בשעת שקיעה אדומה.
והשניה היא : "עין (שמיים) אודמת שוקעת בים של דמעות." כשבוכים העיניים נהיות אדומות בגלל הדמעות נכון?
בקיצור אני מקוה שהבנת כי זה קצת מסובך להסביר את זה בדפוס ולא במילים...
[ליצירה]
לגוד אח יקר, יש הרבה במה שאתה אומר
אך רציתי שידעו שזה שיר אהבה לארץ
ולא סתם שיר אהבה. אם הייתי כותב "אהובה"
אז כולכם הייתם חושבים שזה שיר אהבה סטנדרטי,
אך זה לא... שתהיה גם לך שנה מתוקה מדבש
ומרובה בשמחות כרימון...
[ליצירה]
תודה רבה לך בא בימים היקר!
תגובתיך לשיריי הן תמיד בשבילי
סוג של "שמחות קטנות של יום חולין"
כמו שכתבה פעם נעמי שמר ז"ל...
ואם לא נראה את החיים בצד המלא
של הכוס בהחלט יהיה לנו חבל הזמן
יהיה לנו :-)