בס"ד
החיים הם מחלה חשוכת מרפא. אנחנו מתחילים למות מהם ברגע שנולדנו.
בנימין נקונצ'ני
-
בן עשרים ותשע, יהודי, מחפש. שאזכה: "ובלילה שירה עמי, תפילה לא-ל חיי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי במיוחד שמתחילים למות מהם........ [ליצירה]
- [ליצירה] נכון נכון מאוד אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] * חכם =) סו. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה פסימי מידי, קודר לטעמי. המרפא ישנו, עבודה ה'. השאלה היא האם תוכל להגיע אליו ולזכות לחיות בו... שהרי התורה היא תורת חיים. [ליצירה]
- [ליצירה] חכם אבל שכחת דבר אחד... שאנחנו בהתחלה צומחים פורחים ועולים ורק אחר כך נובלים ונופלים... אז בהתחלה אנו חיים מהם ואותם ורק אחר כך בא המוות אחרי שכבר אין טעם להילחם במחלה כי כבר עשינו את כל מה שיכולנו לתת לעולם והיינו צריכים לתת. וזו השליחות שלנו... בהצלחה. חיים יפים. בת מלך... :) [ליצירה]
- [ליצירה] למה?? [ליצירה]
- [ליצירה] נסיון נוסף הנה שוב הלינק שלא עבד. היצירה היא "צפירה" שלי. [ליצירה]
- [ליצירה] איילת, "ואין לנו רשות להשתמש בהם" האור של שלושים וששת הנסים כל כך גבוה - ל"ו צדיקים שמאירים לעולם כולו, שאיננו יכולים לראות אותם בכלל, לולא עמד שם היהודי הפשוט - השמש. עם ישראל הוא החנוכיה של רבש"ע שניצבת ומכריזה בפרסומי-ממש שיש אמונה, יש אור. "שלהבת-נר נשמת-נר-תמיד" - נשמת עם ישראל היא להבה שבוערת תמיד "ובלבבי משכן אבנה... ולנר תמיד אקח לי". "נסיך ו(...)נפלאותיך ו(...)ישועותיך" מופיעים עוד קודם. ה"עורה!" של עם ישראל, הוא הוא שניתן לעולם לראיה מכיוון שאין לנו רשות להשתמש באור הטהור. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. כתוב טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] שוב... כתוב כל כך יפה... ומה שהכי אהבתי - התקווה. הרי נביאי זעם, בניגוד לנביאי נחמה, לא מבטיחים חורבן. הם מאיימים בו. [ליצירה]
- [ליצירה] אז ככה... הנעל מכה שוב, מה? מעניינת אותי אבל, דווקא הקונוטציה המעניינת של הכותרת: "שלום לתמימות, (למדתי גם אני לשקר)". כי אם התכוונת לשיר המצויין הזה של רונית שחר, היצירה מקבלת תפנית שונה לחלוטין, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] על אלה אני בוכייה. איפה היצירה שלך על רציחת חמישה מבני משפחת סחיווסחורדר ב'סבארו' לפני שנתיים? ובני הזוג לוי בשבת האחרונה? וההתעללות בלוחמי הל"ה ובגופותיהם? וטבח חברון תרפ"ט? פרעות תרפ"ט בכלל? נשמע אותך לגבי האכזריות הבהמית המדהימה שבהשארת אוהביו של רון ארד ויתר שבויי צה"ל באפילה לגבי גורל בנם במשך כל השנים הללו. רצח קובי מנדל ויוסף שירן - שומו שמיים!!! אתה עוד פה?!? כל אלו דברים חמורים בהרבה, הו, בכל כך, כל כך הרבה, שאין להשוות. והם רק קצה קצה של רשימה ארוכה מנשוא וסבול. אי אפשר, אסור, להתלונן שאנחנו לא-מוסריים בלי להתלונן על הצד השניץ לעומתם, אנחנו מלאכים. מלאכים מפגרים, התאבדותיים, אבל מלאכים. אם אתה רוצה לקבול על מה שאירע לנו, קבול. אך הבא את כל מה שאירע לנו, לא רק את ההשלכות המוסריות. [ליצירה]
- [ליצירה] יואו! קראתי שוב (בפעם המי-יודע-כמה) ושוב! בול! חץ בלב... [ליצירה]
- [ליצירה] נא להוסיף הגן עליה מפני ממלכתיים, שבקדשם את הפורמה השלטונית כפו אותה על אלוהים חיים, קיבעו את אלוהיהם בתבנית שור אוכל קש. הגן עליה מפני רבנים אשר לא ידעו גבולות לרחמנותם על אכזרים, למוסריות העומדת בפני דמי אחיהם הזועקים לשמיים. הגן עליה מפני פוסקים שפסקנות מהם והלאה, שהתחבאו מאחרי משענת הקנה המכוון אל ליבם, לב שהחביאו באבן. הגן עליה מפני מנהיגות שאינה מנהגת עולמו בחסד, שאיננה מנהגת כלל. הגן עלינו מפנינו. כי אנו, עצנו, דמנו ובשרנו - עשינו זאת. הרסנו ולא חמלנו. התעלמנו, הקשינו לבבנו. הכינו וגירשנו. בכינו וגורשנו. נואשנו. אנחנו. עם ישראל. בעיצומה של הגאולה. הגן עלינו באברת חסדך, והטח אורך ואמיתך בעינינו. השיבנו אליך ונשובה. [ליצירה]
- [ליצירה] לכל המלעיזים... איפה, בשם הזיפים של השרץ מקהיר, (כן כן, אל תתממו, ערפאת. הוא נולד בקהיר והוא מצרי), הבנתם שאני קורא לנהוג על פי אותן אמות המידה המוסריות שעל פיהן נוהגים אויבינו - לא שאפשר בכלל להדביק לזה את ההגדרה מוסר, אבל נגיד, איפה? תקראו שוב. בעיקר את המשפט האחרון. ושוב. הבנתם? [ליצירה]
- [ליצירה] ואאיי, וגם יא-אללה! איך, איך לא קראתי את זה עד עכשיו?!? זה מ-צ-ו- פה! בשוקולד משובח!! [ליצירה]
תגובות