ריח האדמה הדשנה, הרעננה, והשלווה האינסופית הכחולה של השמים משגעים אותי. משהו מתערבל בתוכי. סוער, משתוקק, כמהַ. רוצָה לחזור לעצמי. מנסה להתכרבל בחיקם של אמא אדמה ואבא שבשמים, אך לשווא.
יודעת שיש רק דרך אחת להיות בשניהם.
כואב.
איך שבשורה אחת אומרים מה שבמונולוגים שלמים אני לא מצליח.
"רק דרך אחד להיות בשניהם..."
למרות שישנה דרך אחרת...
לחיות באדמה... במדינה...
ובשמיים... בתפילה...
א"י תו"י וע"י...
הא....
אידיאלים.....
יפה.
על כרחך אתה חי, ועל כרחך אתה מת. את בוודאי חיה יותר ממי שעובר באדישות על החיים וכל מה שיש לו זה הבלי הבלים. אולי בגלל זה את נאלצת לסבול מחיי יתר. But I could have told you Vincent
This world was never meant for one as
beautiful as you. שתזכי להרבה שמחה!
[ליצירה]
אאוץ'.
כואב.
איך שבשורה אחת אומרים מה שבמונולוגים שלמים אני לא מצליח.
"רק דרך אחד להיות בשניהם..."
למרות שישנה דרך אחרת...
לחיות באדמה... במדינה...
ובשמיים... בתפילה...
א"י תו"י וע"י...
הא....
אידיאלים.....
יפה.
[ליצירה]
בס"ד
על כרחך אתה חי, ועל כרחך אתה מת. את בוודאי חיה יותר ממי שעובר באדישות על החיים וכל מה שיש לו זה הבלי הבלים. אולי בגלל זה את נאלצת לסבול מחיי יתר. But I could have told you Vincent
This world was never meant for one as
beautiful as you. שתזכי להרבה שמחה!
[ליצירה]
[ליצירה]
עד שתחפץ! עד שתחפץ!
יקירתי, עוררי את האהבה עד שתחפץ!
זה היה אחד האדמברוכים המוצלחים יותר בפורום!!
אבל עכשיו ממזי חייל, אז אין אדמברוכים מוצלחים. ואחתוש עסוקה, אז אין אדמברוכים בכלל.
אוף
:(
~~~~~~~~
ואלה היו 60 שניות של נוסטלגיה.
~~~~~~~~
בַּחַלּוֹנַי - למה לא חלונותי?
קוֹלֵך - שכחת פה חלק מהניקוד.
יָרֵאתִי - גם פה לא ניקדת.
מַרְאֵךְ - כנ"ל.
בְּסֵתֶר - כנלנ"ל.
תָּסֵר - כנלנליי"ם
מֵאוֹר - נעל, הכל בסדר איתך?
הַדֵּק - אני מתחילה לדאוג.
בְּבֵיתִי - אני לא מאמינה... נעל לא מנקד...
עַכְשָׁו - איפה ה-י', איפה?!?
------
עד כאן פינת ההערות המעצבנות של מישי. אני יודעת שהערות כאלה זה לפרטי, אבל זה פשוט זועק: נעל לא מנקד? היהפוך יאיר את נעליו ונמר חברבורותיו?
--------
ועכשיו על השיר:
נשמע טוב, לא רע כלל. כרגיל, השנינוֹת חביבות למדי.
~~~~~~~~~~~
אין לקחת באופן אישי דבר וחצי דבר מכל הנאמר בהודעה זו, מלבד הדברים הטובים.
[ליצירה]
לומשנה,
ב"ה
אל תשים לב אליו. הלא הוא מדבר בגנות האלימות ובעד השלום בלי סוף, אבל כשהמהומה התקשורתית עוברת לנשים חד הוריות, אז פתאום כן צריך אלימות. אתה הרי יודע שהכל אצלו זה עניין של ניפוח ועשיית כותרות, הוא נהנה לעשות רוח, ואתה לא צריך לתת לו הרגשה שאתה שם לב אליו.
[ליצירה]
מממ... גמכן טעים.
ב"ה
זה מאוד שונה מהקודם. מאוווד. הרגשה אחרת בכלל. לזכותו של הנוכחי יאמר שהוא יותר סוער, לודעת אם זאת המילה, ויש יותר זרימה וקישור בין השורות. לא ששם אין, פשוט השיר ההוא יותר משרה אווירה בצורה מדהימה, וזה יותר מכניס את הקורא לתוך איזשהו פיתול מעניין.
הה, עלי והצליחי. אם לא יוצאים לי שירים בזמן האחרון, אני יכולה לפחות להטפל לשירים של אחרים ולפלסף קצת, כנחמה.
[ליצירה]
בלה בלה בלה
ב"ה
שיר, אני מצטערת שהאשמתי אותך בהאשמות שווא.
ואם זה כ"כ מציק לך, התיקונים, אני אשתדל לא לתקן אותך (אבל זה לא אומר שאני לא אתקן אחרים כמובן!).
ולעניין:
מה שנאמרתי בהודעה הארוכה שלי זה בעצם שלטענה של המנומשים, הטוענת שיושר זה יותר מעשה מסויים וישרות זה יותר כללי, אין כל שחר, ואף ניסיתי להוכיח זאת ע"ע דוגמאות לשוניות מקבילות, שבטח ממש לא מעניין אותך לדעת אותן אז לא אנסה לתרגם אותן לשפת "לא מחוננים ולא בוגרי תרבות" או מה שלא יהיה.
[ליצירה]
שתי אזנייך השעירות
תמונת שעווה האוטמת
את מוחך
בלונה פארק
של עור ותוף וחושך
מחליקים אל תוך ראשך
המתפוצץ
הנקרע משירך.
(שיר מקסים כתבתי, הא?)
ועכשיו תגובה: השיר שלך די נחמד (אם כי לא כמו שלי), אבל למה נחיריים? :)
[ליצירה]
תחיית המתים
מוריה, למדת כישוף פעם? את עוסקת בהעלאה באוב?
אני מרגישה ממש כאילו משכו אותי מהקבר בכח (דווקא היה נמנום נעים) או לפחות העלו אותי באוב.. תחיית המתים בהתגלמותה!
תודה על המחמאות, בכל אופן. גם אני שמחה שיש אותך בעולם, בלעדייך הייתי נותרת לעד במעמקי תהום הנשיה!
[ליצירה]
אבל
הדרך עצמה אינה חשוכה
כאשר יש מנורות בצדי הדרך
או אור חיצוני אחר.
(מעולם לא ראיתי דרך שהיא עצמה אינה חשוכה אלא מלאת אור. אם היה שביל שעשוי ממנורה אחת גדולה לא ניתן היה ללכת עליו ולראות אותו מפאת הכוויות ברגלים והסנוור בעיניים).
[ליצירה]
[ליצירה]
כן,
האתה השר הוא לא אתה,
וגם האני הוא לא אני,
כי אם אני הייתי אני בגלל שאתה אתה,
אז אתה לא אתה ואני לא אני.
לפיכך, מזה שאתה לא אתה נובע שאני אני בגלל שאתה אותה ואני בעצם לא אני.
ואם היה לי אני, הייתי הורגת גם אותו.
תגובות