העצב מנגן על מיתרי לבי
ברטט של עוצמה עדינה
והם מאמצים אותו אל חיקם
ונושפים רוח באפו
של החליל המיילל.
מישי אחרת
-
סתם אחת.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] * אהבתי את הדימוי והמטאפורה שבשירך!!!! חביב ומקסים [ליצירה]
- [ליצירה] ואוו, מיש - איך פיספסתי את זה? מדהים! מאז ששמעתי את חברה שלי מנגנת בדרבוקה אחרי רצח כלשהוא אני יודעת שכל כלי יכול לבכות.. גם גיטרה, גם חליל, וגם דרבוקה (אבלבשביל זה באמת צריך מוכשרות, וכנראה שגם באמת המון עצב..) [ליצירה]
- [ליצירה] מכיר... וואלה נכון, עכשיו גם אני שם לב, שחליל זה כלי למי שרוצה ליילל, לזעוק, לצרוח!!! מכיר את ההרגשה. מצוין. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא מאמינההההההה :( זה כ"כ מדוייק. פשוט תיאור מדהים. --- מדליקה נר לזכרו, וגם לזכר המוטורולה טיימפורט שלי, ז"ל. סיפורו מפורט בפורום דיבורי עלמא, בשרשור "תפילה לשלום", או משו בסגנון. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, ציפציפ נודד ב"ה אתה ומויש בדיוק אותו דבר. אתם לא מבינים שאי אפשר ללמד מישו להיות אדם שמח בלהגיד לו "תקשיב, אל תכתוב כזה עצוב, טוב? זה מ'זה חבל על הכשרון שלך". קודם כל, רוב הדברים היפים הם עצובים, יען כי כתיבה היא דרך נפוצה להביע עצב. שמחה, לרוב, מובעת בדרכים אחרות - ריקוד, שירה בקולי קולות, וכדו'. אם תקרא את היצירות של עצמך תשים לב שגם הן לא שמחות במיוחד. רגע, אמרתי "קודם כל", אז אני אמורה להגיד עכשיו "שנית". המממ... טוב: שנית, הכתיבה דווקא עוזרת להוציא את העצב ולהתמודד איתו, הלא כן? אם אתה מבקש ממישו לא לכתוב על משו אתה בעצם מבקש ממנו לכלוא את עצמו, וזה בלתי אפשרי בעליל. הא לך. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה נחמד להזכר בשיר הזה. הוא בהחלט משתבח עם הזמן, כמו יין. [ליצירה]
- [ליצירה] שלום! ברוכה הבאה רבקה! איזה יופי שאת פה, ואיזה יופי של שיר. יהי רצון שתפרי ותנבעי ותביעי את נביעותיך ב*צורה* כלשהי, כדי שגם אנחנו נהנה. [ליצירה]
- [ליצירה] לקח לי כמה שניות לשים לב לשנינות בכותרת.. גדול! וגם מזכיר לי - אבל ממש ממש מזכיר לי - משהו שכתבתי פעם. [ליצירה]
- [ליצירה] יששששששששש! יצירה של החתלתול! לא יכולתי להתאפק מלצעוק. עכשיו אני הולכת לקרוא את היצירה. ביי. [ליצירה]
- [ליצירה] הכפפות מעולם לא היו. דווקא דרך מוצלחת לצחוק עלינו, גלויוש. ותבואי לעתים קרובות יותר. ערוגה - נדמה לי ששמעתי איזושהי נימה של זלזול. בין אם כן ובין אם לא, אני מציעה לך לקרוא את שאר היצירות שלה. [ליצירה]
- [ליצירה] יו, גאוני! (מצטערת שאין לי יותר מה להגיד.. כל התגובות פה כ"כ עמוקות ורק שלי סתמית כזו..) [ליצירה]
- [ליצירה] שווה, פשוט שווה. ב"ה והרי ציטוט מהודעה אישית שנשלחה אלי הערב: ..."כאלה שברור שחייבים להעריך אותם בכל קנה-מידה, כמו ביאליק, עגנון, מתקרבת, וכאלה"... [ליצירה]
- [ליצירה] ואני... ב"ה אני הייתי קוראת ליצירה קוטג' תנובה, ובגוף היצירה כותבת - חמישה אחוזי שומן בלבד. ובאופן קצת יותר רציני - סוערה, אולי ב"פשטות" הכוונה לססגוניות של הצבעים, כלומר, אין פה צבעים אפרוריים כאלה כמו עולמם של המבוגרים. זה ציור שמזכיר פשטות של ילדות כזאת, מן הסתכלות נאיבית ונחמדת על העולם. את המורכבות ביצירה אני דווקא רואה לא בצבעים אלא בקווים. למשל, הנזילה בצהוב בהיר קצת מפרה את ההרגשה של הפשטות, ובכלל, משהו בטשטוש שמסביב הקווים עושה הרגשה של רטיבות כזאת, אולי אפילו דמעה. משהו שמפר את השלווה שבתמונה. [ליצירה]
תגובות