בגיל מאה ועשרים, כשאעלה לשמים וישאלוני מה עשיתי בימי חיי עלי אדמות, אני יודעת שאוכל להשיב בלב שלם:
אהבתי.
סוערה בת חורין
-
סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . אני מקווה ששבוא היום אני אוכל להגיד אותו דבר... חוץ מזה, יצירה יפיפיה. [ליצירה]
- [ליצירה] ולו רק והלא די בכך. [ליצירה]
- [ליצירה] במשפט אחד אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] פישששששששש............ יפה אהבץי וגם אני אוכל להגיד זאת אבל לא בלשון עבר , חוצמזה אני לא אחיה עד גיל כזה, טוב אולי. [ליצירה]
- [ליצירה] כיף לך... ועוד בלב שלם... אשרייך. [ליצירה]
- [ליצירה] ... הרגשתי כמו מה שמרגישה בת ממוצעת אל מול תמונתו של גור חתולים קטנטנן. "או.... חמוד!" הלוואי שכולנו נזכה. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני אהבתי :) [ליצירה]
- [ליצירה] סופסוף פה :))) קראתי. לא הכל הבנתי. צחקתי מאוד. נהנתי. למרות שאני לא יכולה לחלוק עמכם, המתמטיקאים, את השגעון הזה- נהנתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי. ...למה בכיתי? [ליצירה]
- [ליצירה] :) היי אסף! א. אתה יכול עדיין לחשוב שמדובר בנערה שעושה פירסינג, אין לי בעיה עם זה. ב. אין מסר ויש מסר. כל אחד יכול לקרוא כאן גם אופטימיות (כן, כן! יש, אני נשבעת...) וגם פסימיות. הדברים הם לא ממש ברורים, כמו החיים שלנו. מורכבים כאלה. ג. לא הבנתי מה הבעיה באי אזכור הגיל הכרונולוגי של הגיבורה. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש.. שורה ענקית: "שעוד בוא תבוא בתרועת דממה מחרישת עיניים" אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] הופההה היא חזרה! (היה שווה להגיח לשם ולגנוב אותך חזרה) ובגדול! מצויין לאללה ממש. אהבתי. סוערה, עם חיוך רחב. [ליצירה]
- [ליצירה] או שתמיד אפשר לבחור באופציה הבולמית ולהקיא את החטאים. במחשבה שניה- הלוואי וזה היה פשוט כמו להקיא... מצויין ומעורר מחשבה. כרגיל. [ליצירה]
- [ליצירה] :) [ליצירה]
- [ליצירה] גאיוס יקירי חוש הומור הוא מדד ידוע לאינטיליגנציה. מלבד האיי קיו מרקיע השחקים של הכותב- וזה מוכח, קשה לי להאמין שאתה מעריך את כל המגיבים כאן כנטולי משכל... לא נעים אבל דווקא התגובה הזאת שלך שלא מבינה סוג הומור משובח ופארודי כזה- מעמידה אותך בצד הפחות סימפאטי של חתך האיי קיו. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש ילדוניש... בלי להכנס להתחבטויות האישיות שלך- אני חושבת שהיטבת לתאר את הפשטות שבהמשכות לעצבות. כתוב מצויין. אם ארצה להבין מה זה "נח לו לאדם למשוך עצמו למרה שחורה"- אקרא פה שוב. ועל זה נאמר, הכל נשאר במשפחה (התכוונתי לכישרון, לא להרים גבות) סו. [ליצירה]
- [ליצירה] אמרו לי שיש כאן מסיבה אז באתי. אסף, דווקא התגובה האחרונה שלך בסדר. אפילו אם היית מצרף את הביטוי "קישקושים" למניפסט הארוך דלעיל- הייתי מוצאת שהעניין לגיטימי שכן בביקורת שלך יש "בשר" והיא לא מתמצה במילות גנאי ריקות מתוכן. ולגבי הניתוח שלך את היצירה- זו בדיוק הבעיה שלי: הכותב, לענ"ד לא הגדיר את הדברים כ"סאטירה" כפי שסברת בדבריך, אלא כ"מונולוג" ומכח היות היצירה מוגדרת כמונולוג- היא תוצר של התבוננות אישית שלו בסובב אותו בעת מילוי חובתו למדינה. יתכן והסטריאוטיפים מעצבנים אותך- אבל מה לעשות וזה מה שהוא ראה שם? שנית- אני לא רואה שהדמות של אמציה מוצגת באור חיובי במיוחד. הוא נלעג לא פחות מחבריו למחלקה ומוצג עפ"י הסטריאוטיפ הבני"שי שהוא, בעיני, אינו מופת ודגל להתנהגות האנושית האולטימטיבית. אולי זה בגלל שאני מכירה את הכותב ויודעת כמה הוא ציני ביחס לטיפוסים דוגמת אמציה. אבל שוב- התגובה שלך, כפי שהיא מוצגת כעת- ראויה להיות תגובה רצינית ועניינית. ואני תמיד אדם מתלהם. פליאה רבה לי עליך שלא ידעת את זה עד עכשיו. סו. [ליצירה]
תגובות