[ליצירה]
רו,
אולי אני לא בקיא יותר מדי, אבל לא זכור לי שבפרשות בתוכחה מדובר על משהו אחר חוץ מענישה ע"י ה'. כמו שאמרתי, ענישה ע"י הקב"ה, לדעתי, מגיעה רק מאהבה.
אז לשאלתך, כן, גם בפרשות התוכחה ה' אוהב אותנו. ולכן, זה לא אקטואלי לדיון, האם אנחנו בשלב הזה בכלל.
בקשר למה שמישי אמרה לך, זה נכון. אבל השריית שכינה בעמ"י לא חופפת לאהבת ה' אותנו.
אני לויודע למה הבאת לה את המשל של המלך והכסף. אני לא מרגיש שה' אוהב אותי כמו כסף. יש מספיק המשלות שה' אוהב אותנו כמו בניו.
וסתם ככה, ההבנה שה' אוהב אותנו כמו בנים, היא לא רק הבנה שמחייבת מצידו של ה'. נראה לי שמי שמבין את זה באמת, מרגיש מחוייב בעיקר מצידו. כמו בן שמרגיש רע כשהוא מועל באמון של אבא...
בקשר לשמחה שלי, זה פשוט עובדה. אני מרגיש שה' אוהב אותי, אבל זה עדיין לא הופך לי את החיים לשמחים. לפעמים הם עצובים. מאוד אפילו. אבל עזבי, השמחה שלי היא דיון בפני עצמו. והוא לא שייך לכאן.
בקיצור, אם זה מה שעומד בדרכך לשמחה, אז לכי תתייעצי אם מישהו יותר חכם ממני. דרכך כבר די מפולסת, צריך מישהו שיראה לך אותה.
האו.
[ליצירה]
שייך לעשות כזה דבר.
גם אני עשיתי כזה ל"פרחים בקנה", מיזמן.
רק דבר אחד. אם אתה עושה דבר כזה, אז תשנה את כל המילים או רובם.
ככה לפחות אני ניסיתי לעשות.
[ליצירה]
**
מתקרבת-תחשבי על שיר ללא רעיון. במושגים שלך אולי תביני את זה יותר טוב;) גם צילום זו אומנות.
נפלאית-אולי פשוט כי אף אחד לא מצא משו מעניין באש דועכת...האמת, שאם מצלמים משהו כמו אש דועכת, צריך להתמקד במה שיש בה, כי אין בה הרבה. אבל ברגע שאתה מצלם אש דועכת מנקודת מבט שמצלמים שרפה של יער, זה מה שיוצא, הרבה שחור...
תגובות