[ליצירה]
זהו? מסיימים בית ספר?
:)
אני לא יודעת איפה למדת, ומה וכו', אבל מן הידוע הוא שהרבה יוצאים עם תחושה מרה בפה מהחינוך שהרביצו בהם. ויש גם סימנים כחולים לפעמים.
אני חושבת שהיופי בלצאת מהמסגרת, הוא לגלות סופסוף מה *אתה* שווה, ולחשוב פתאום מחשבות עצמאיות משלך, ולגלות דרכים שאולי נחסמו בפניך, כי הם לא התאימו ל"דרך" של המחנכים.
וזה שיעור גדול מאוד. לראשונה אנשים מקיימים ללא צביעות, בלי מי שיכריח אותם. וזה היתרון.
(אני מקווה, אגב, שכתבת על זה, אחרת כל התאוריה שלי יכולה ללכת לחפש ת'צמה במקום אחר..)
בכולופן, זה כתוב טוב מאוד. אהבתי.
ותצליח.
[ליצירה]
צחי יחמוד!
אל תתיחס לאוריאל הפלצן, הוא כנראה מקנא בך שאתה כזה כישרוני....
בסניף אתה הכי גבר ומרים דברים ומשמח את כולם!
היצירה הזאת היא הכי טובה שקראתי בצורה! (אפילו שזה היה גם בעלון...)
קיצור- תמשיך לכתוב לצורה כמו אח שלך... זה אדיר!
[ליצירה]
ספיחס?
כבר?
-----
אדם בא לעולם ושתי ידיו קפוצות כאוצֵר מטמון, ועוזב את העולם כשידיו פרושות כאומר: "לא נחלתי כלום מן העולם הזה".
משו כזה.
ויותר אין לי מה להגיד.
נו, אתה רגיל להשתתקויות שלי.
[ליצירה]
**
לרגע קלטתי, שהתגובה שיצאה לי קצת מגעילה.
אז סתם הבהרה: זה לא שאני בא להוריד בערך הסיפור הזה, הוא עשוי ממש טוב, אבל לא לזה הייתי קורא שפה עגנונית, לדעתי.
[ליצירה]
**
מתקרבת-תחשבי על שיר ללא רעיון. במושגים שלך אולי תביני את זה יותר טוב;) גם צילום זו אומנות.
נפלאית-אולי פשוט כי אף אחד לא מצא משו מעניין באש דועכת...האמת, שאם מצלמים משהו כמו אש דועכת, צריך להתמקד במה שיש בה, כי אין בה הרבה. אבל ברגע שאתה מצלם אש דועכת מנקודת מבט שמצלמים שרפה של יער, זה מה שיוצא, הרבה שחור...
[ליצירה]
מר שמואל ירושלמי יקר,
צר לי לאכזב אותך מר ירושלמי יקר אך השקפותיך לוקות בפרובינציאליות שכוחת אל אשר עברה זה מכבר מן העולם. בחיים, מר ירושלמי, יש לבצע דיפרנציאציה בין חלומות למציאות. שיגיונותיך אינם מועלים, גם לא לעצמך. הדיסוציאציה שאתה מבצע בין השקפותיך להגיון אנושי רק תדרדר אותך באופן דוגמאטי אל תהום הנשיה.
תמיד ניתן לצאת באופנסיביה כנגד המתנחלים.
הנון-קונפורמיזם שלך מתבטא במשפטים כגון "למען שהרב יגמר", הרעב אינו תופעה וקיים רק אצל בטלנים-אלטרואיסטים הקיימים, לצערי, בעם. זהו עונשם של אוכלי אמברוסיה משמינים.
די לך, רב לך באנכרוניסטיות. כלל אנטריורי הוא בחיים, אל לך לבצע אנטגוניזם אל מול ההגיון.
רפואה שלמה לך.
[ליצירה]
רשע?!
ת'שמעו בני צורה יפיופי הנפש, עדיני הנשמה ומתקתקי השפתיים. אם קטַעַי פוגעים בעדינות הזו שלכם, ומשחירים את לובן נשמתכם הצחורה, אני פשוט אעיף אותם מפה.
מה עשיתם ממני...
[ליצירה]
אז קודם כל, תודה לכל המגיבים.
אודיה: כן, זה היה בכוונה.
למה: אין פה האשמה גורפת. אני לא מכיר את כולם, וגם לא את רובם. השיר הוא תוצאה של הרגשה רבת שנים שהתפרצה בעקבות מאורע ששבר את גב הגמל.
חיים מאושרים!