[ליצירה]
זהו? מסיימים בית ספר?
:)
אני לא יודעת איפה למדת, ומה וכו', אבל מן הידוע הוא שהרבה יוצאים עם תחושה מרה בפה מהחינוך שהרביצו בהם. ויש גם סימנים כחולים לפעמים.
אני חושבת שהיופי בלצאת מהמסגרת, הוא לגלות סופסוף מה *אתה* שווה, ולחשוב פתאום מחשבות עצמאיות משלך, ולגלות דרכים שאולי נחסמו בפניך, כי הם לא התאימו ל"דרך" של המחנכים.
וזה שיעור גדול מאוד. לראשונה אנשים מקיימים ללא צביעות, בלי מי שיכריח אותם. וזה היתרון.
(אני מקווה, אגב, שכתבת על זה, אחרת כל התאוריה שלי יכולה ללכת לחפש ת'צמה במקום אחר..)
בכולופן, זה כתוב טוב מאוד. אהבתי.
ותצליח.
[ליצירה]
צחי יחמוד!
אל תתיחס לאוריאל הפלצן, הוא כנראה מקנא בך שאתה כזה כישרוני....
בסניף אתה הכי גבר ומרים דברים ומשמח את כולם!
היצירה הזאת היא הכי טובה שקראתי בצורה! (אפילו שזה היה גם בעלון...)
קיצור- תמשיך לכתוב לצורה כמו אח שלך... זה אדיר!
[ליצירה]
ספיחס?
כבר?
-----
אדם בא לעולם ושתי ידיו קפוצות כאוצֵר מטמון, ועוזב את העולם כשידיו פרושות כאומר: "לא נחלתי כלום מן העולם הזה".
משו כזה.
ויותר אין לי מה להגיד.
נו, אתה רגיל להשתתקויות שלי.
[ליצירה]
**
מתקרבת-תחשבי על שיר ללא רעיון. במושגים שלך אולי תביני את זה יותר טוב;) גם צילום זו אומנות.
נפלאית-אולי פשוט כי אף אחד לא מצא משו מעניין באש דועכת...האמת, שאם מצלמים משהו כמו אש דועכת, צריך להתמקד במה שיש בה, כי אין בה הרבה. אבל ברגע שאתה מצלם אש דועכת מנקודת מבט שמצלמים שרפה של יער, זה מה שיוצא, הרבה שחור...
[ליצירה]
חחחח.
יאלה אימהות חד-הוריות,
צאנה לכבישים בנות ירושלים,
אל לכן להיות תמימות,
הכו בידיים וגם ברגליים,
הנה זה באה עת מלחמה
זה הזמן לקום ולשרוף
תשברו תהרסו תעשו מהומה
תננה לכעס לזלוף
בחימה מהירה הכו באויב
את חייכם לקח השודד
לא נשמע קולכם המייבב
ומבטכם המסכן הרועד.
(עד כאן ציניות)
לא נמאס לך לכתוב שטויות, הא?
אני אישית, הייתי מסופק לגבי יחסי לויקי כנפו וחברותיה, עד שראיתי שהיא מתחבקת עם ערביות חד הוריות (יש כזה דבר בכלל??, הרי לכל ערבי יש איזה ארבע נשים).
בעעע עליה, שתלך.
[ליצירה]
הממ...
מאז היותי ילד עוררה בי המתמטיקה סלידה אינסנקטיבית. מטבע הדברים הסיפור גרם לפעולתם של נוגדנים מסויימים, בקטעים מסויימים ולפעמים אפילו לתחושה של סלידה ממש.
בסוף הם התמוססו כלא היו, הנוגדנים.
סיפור שגרם לי להרגיש שמחה עצובה כזו.
---
יש לי מחר מבחן במתמטיקה. הצילו.
[ליצירה]
**
גם שיר מלא דימויים אך חסר רעיון הוא שיר גרוע. לפעמים, הדימויים עושים את הרעיון, אך כמו בשיר נטול דימויים, כאן אין שום תפיסה במרחב, אין צבעים, אין מיקוד ואין חדות.
טוב, אני לא הולך להתווכח על זה עוד.
[ליצירה]
טוב אז כך,
תודה למגיבים.
תודה לעדי, שהרי מה הייתי עושה בלי רשותך...
תודה למויש בשנית, גם הוא לא מודע למעשיו. גם אני לא יודע איך היית מתייחס אליו. מסור לידידיה את ביסיי מקרב לב.