בעזרת ה'.
כשם שהסערה בעולם הופכת את הכל
כן הוא חוט השערה בהיכלי המלך.
הלך רוח
-
אוהב את הכנות.
שונא את הציניות.
אוהב את השפה שלנו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ישי! איך אתה יכול להיות כזה בלתי רגיש ולהתייחס לזה רק כסתם תמונה! אתה לא רואה, ילד/ה כלוא/ה בידי המשטרה ילד/ה! על מה, מה עש/תה? ולניצן ופרח, אין ספק שתפסת תמונה חזקה ומפלילה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודות למגיבים בקשר לישי, הוא על הכיפאק, קצת יקה אבל בסדר. סתם. ישי, אני מסכים איתך, במבט פשוט על הפסיקים בשירי, מבחינה תחבירית, הם אולי לא במקום, אך, לדעתי בשיר, יש לפסיק תפקיד נוסף מלבד התפקיד התחבירי שלו, (שכן, על התפקיד התחבירי אפשר לוותר בזה שפשוט עושים Enter), התפקיד הנוסף הוא לתת רווח, סימן עצירה במרוצת הקריאה, (כמו להבדיל בקודש, טיפחה שהוא טעם מפסיק קטן), כך גם הפסיק תפקידו להפסיק, וכך, כשמצד אחד, המילה עודנה בשורה הזאת, אך, מאידך, בא לפניה הפסיק, היא מתוחמת, עומדת מצד עצמה ויש לה כובד, יש לה משמעות, פתאום אתה יכול לתאום בה משמעויות חדשות כשהיא נפרדת מההקשר המתבקש שלה (או למעלה או למטה, והרי היא עומדת כמצליף). [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו את הזויה. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] ראשית, תודה לחתלתול שהמליץ וגם הזכיר אירוע חשוב שיש לחגוג עליו איזה מפגש לפחות, באמת מזל טוב לנו. כעת , אפנה לדון בשירך. הוא מעורר השראה. אך, אני מרגיש שיש כאן חומרים שעומדים בפני עצמן. קודם כל , את צריכה לשים לב לאופ ן שאת מביאה את הפעלים הרבים בשיר, הפעלים באים בהווה פשוט ואינם מתקשרים עם הזמנים של המשפטים (לדוג'- "לאהוב היה... לכנוס כנפיים/למצוא וגו'. או- כנוסת כנפיים ללמוד וגו', למה לא לומדת, או כדי ללמוד? ) ובאמת, גם הבית השני לא מספיק מחובר. קצת ליטוש, מילה פה הטיה שם יעשו את ההבדל ויביאו את השיר המקסים הזה אל המנוחה והנחלה שלו, כי כעת הוא מרגיש לי לא בנוח עם צורתו המקוטעת. שבוע מעולה שיהיה לך ומזל טוב לנו. אני מברך את האתר על חבריו הרבים שנזכה ליצור צורות גאולות ממיצרי נפשינו. [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, מדהים, ציירי לי כיבסה בבקשה. ') [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו זה מפחיד זהבאמת נראה כמו תמונה של נביא שקר.:) [ליצירה]
- [ליצירה] אתה השני שאני מוצא משכתב את מילות השיר חמדש, יפה הוא הנסיון עצוב מאד התוכן אני אוסף את שירי ירושלים. (הראשון הוא מאיר אריאל, ראה ערך ירושלים של ברזל) [ליצירה]
- [ליצירה] נשמע שזה פונה למשהו, כך שזה לא ממש מונולוג, אך זה קצר ומרוכז, בכמה מילים אלו את מעבירה תחושה ברורה שגורם לך זה/זו שעומדים מולך. מעניין מה אומר הרצון שלך להתעלם(?) ולעצום עיניים כדי ללמוד תורה עוד 12 שנים. אני יודע, יתכן והשיר כלל לא נכתב ממקום אישי אלא כפרשנות מדרשית-פרוזאית לסיפור כה עשו חכמינו על רבי עקיבא ורחל שאחרי 12 שנה היא שולחת אותו לעוד 12 שנה, אך, אם אני צודק, אז לא הבנתי מה ניסית להגיד פה. אשמח להסבר. [ליצירה]
- [ליצירה] מאד אהבתי ולנושא אלומותיו, הבכי הוא מגעגוע לתום הזה שאבד לנו! [ליצירה]
- [ליצירה] (: סה"כ אהבתי :) קראת את מעט טוב? חבל שאת קוראת לתשובה עצבות- זו לא תשובה, זה עצת היצר, שהרי מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד, אז איך יכולה להיות העצבות תשובה? (אם כבר שברון לב) אך סך הכל אהבתי. במיוחד את "קראתי בשמי- ולשווא" ולא הבנתי את הקשר בין עצלות לגדלות, (אולי כי ככל שגדלים נהיים יותר עצלים וכבדים וחסרי מוטיבציה?!). [ליצירה]
תגובות