דלי אני, יוצא
את עצמי אל חדר מרחב
בתנועת אשה
שוטפת רצפה פוזמת שיר
אני חומר נוזלי במעגלי אינסלטצית מרפסת
מקיא לבי לבי, עיניי לרחוב
כמו חולה, סדין, קירות.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה בערך מה שאני אמרתי כשקראתי את זה, אמנם ששאלתי בעברית. וואט? [ליצירה]
- [ליצירה] כן שמעתי את אלג'יר [ליצירה]
- [ליצירה] למטרות תעוד משאיר כאן לינק לראיון עם שלום גד [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני הק' מצטרך להנ"לית שמעלי. רוצה לומר לך כמה מילים והן די מתוקות. אהבתי את הסופים של השירים גם בזה וגם באחרים. הם מקפיצים את כל הקודם להם מעלה מעלה. (למשל הסיום, 'דע רק זאת ~ (...)ואני, כשאינני חכמה', שאגב הזכיר לי את 'את הכי אבודה כשאת שיכורה' של הכנסיה) [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] Joan D-Arc לא, מה פתאום לכתוב בעצמי ולא לאשר יצירות, בראש שלך. .. תכתוב תכתוב, ועיני הכהות יאושרו. רק תן קצת לדבר על השחיקה שנעשית בי, בכל הקשור לאופי ויופי של כל המלל הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] בראותך מנהג טוב (*) שמרהו ונצרהו. אז הנה אני בפנים - - * * * * * [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] סוערה, שמח שחזרת אלינו ככה בשיר כ-ז-ה יפה. [ליצירה]
תגובות