ביום בו הבנתי
שלא אוכל לתקן את העולם,
השמים לא נפלו
הקירות לא רעדו
האדמה לא נסדקה
ובליבי אין מועקה.
ביום בו הבנתי
שלא אוכל לתקן את העולם,
החלטתי לתקן את עצמי.
הלוואי וירבו כמוך בישראל אולי יהיה עתיד טוב יותר!!
רק אני לא ממש מסכימה איתך שאין לך שום תיסכול על כך שאינך יכולה לתקן את העולם אני מרגישה כך
בידידות:
אופטימית עדיין
[ליצירה]
אהההההההה
הלוואי וירבו כמוך בישראל אולי יהיה עתיד טוב יותר!!
רק אני לא ממש מסכימה איתך שאין לך שום תיסכול על כך שאינך יכולה לתקן את העולם אני מרגישה כך
בידידות:
אופטימית עדיין
[ליצירה]
וואי וואי וואי
יא גנב! חשבתי על קטע שקשור למצעד הגאווה, אם כי בכיוון שונה (על מתנחלים או עולים או משו, להציג את זה כפרודיה על המסר המסתגר של מצעד הגאווה המקורי, ומעניין כמה התקשורת היתה עוסקת במצעד כזה ובאיזה טון). עשית את זה יותר יפה ממה שאני הייתי עושה.
בקשר למסר... יש כאלה בחורות, אבל יש גם כאלו שרק נראות ככה.
[ליצירה]
-
סוף סוף מסכים עם דעה אחת שלך, אבל עדין הפיסוק שגוי (מקף במקומות הלא מתאימים, למשל) וקשה להעריך קטעים כאלה כיצירות, ביחוד כשהטעויות חוזרות על עצמן.
[ליצירה]
היי, נגה
להרגע קצת בתגובות.
"תשתקי" אמור להיות ביקורת בונה? ויכוח עקרוני? חוות דעת מקצועית? בקיצור, די.
ולדעתי ביקורת על טיב היצירה שנוגע להסכמה או אי הסכמה עם המוסר שעומד מאחוריה אינו במקום.
וסוערה,
כל יצירה שמשתמשת בשירים של שלום חנוך היא קדושה בעיני.... אז סחטיין.
[ליצירה]
-
אממ.. את יודעת, זה לא אמור להיות "הקדשה תחת הקדשה"..
אבל שלך יותר מחוכם. אז אני זכיתי ביותר כבוד. לא?
ואת, אל תקדישי כל כך הרבה מאמץ לאנשים שמעצבנים אותך. ככה הם יעצבנו אותך הרבה פחות ויתעצבנו בעצמם הרבה יותר. בכלל, הכי טוב לא להתעצבן.
תגובות