ביום בו הבנתי
שלא אוכל לתקן את העולם,
השמים לא נפלו
הקירות לא רעדו
האדמה לא נסדקה
ובליבי אין מועקה.
ביום בו הבנתי
שלא אוכל לתקן את העולם,
החלטתי לתקן את עצמי.
הלוואי וירבו כמוך בישראל אולי יהיה עתיד טוב יותר!!
רק אני לא ממש מסכימה איתך שאין לך שום תיסכול על כך שאינך יכולה לתקן את העולם אני מרגישה כך
בידידות:
אופטימית עדיין
[ליצירה]
אהההההההה
הלוואי וירבו כמוך בישראל אולי יהיה עתיד טוב יותר!!
רק אני לא ממש מסכימה איתך שאין לך שום תיסכול על כך שאינך יכולה לתקן את העולם אני מרגישה כך
בידידות:
אופטימית עדיין
[ליצירה]
-
גם אני הקטן מצטרף לדעת קודמי ומשבח ומהלל קטע זה. בעיקר בגלל הביטויים המקוריים, אם כי אפשר היה להאריך את הקטע בהרבה ולשכלל אותו.
(ומה לעשות עם זה, אלפא? תנסי לעשות עם זה מרק)
[ליצירה]
חמוד? הגדרה מוזרה..
(אתיחס אל הבעל השני בסיפור, כי הראשון הוא הבעל ה'רע' היותר מובן מאליו): עצוב ואמיתי. אני מקווה שאלו לא החיים של יותר מדי אנשים ונשים. אך אני חושש שכן, ברמה כזאת או אחרת - השגרע.
אוף עם המציאות המעצבנת הזאת!
וזה כתוב מעולה, ביחוד כשנקודת המבט מוצגת ע"י כותב ולא כותבת.
[ליצירה]
אממ.. לאחר קריאת התגובה של בן..
אז כנראה שלא היה מקום באמת לשיר הזה.
הייתי תמים כשחשבתי שמדובר על כתיבה ביקורתית, ומסתבר שמדובר על אוטוביוגרפיה..
מקווה לפחות שכתבת את זה כדי להתריע בפני אחרים הגולשים בצ'טים על מנת שלא יתדרדרו למצבך, וזאת אחרי שחזרת בתשובה, אחרת אין לזה טעם.
תגובות