אסתר שמיר שואלת את עצמה ואותי
מה יהיה "אחרי שהשמש תשקע"?
ואני מקשיבה למלודיה
לצלילים,
למיתרי הגיטרה שמשתלבים בהרמוניה מדהימה עם המילים.
מתמכרת למוסיקה
מביטה בנוף
וחושבת
שכשהשמש שוקעת כאן-
היא זורחת במקום אחר.
ולהיפך.
מכירה את התחושה שחיוך זוהר
מאיר את כל כולך?!?
בזאת חשתי כשקראתי את היצירה.
מקסים!
אכן כך-חג- כשהשמש שוקעת היא באמת מאירה במקום אחר.
ןזאת ממך למדתי.
תודה רבה! על זה שבזכותך גם אני יוצרת באתר!
אכן כך..
ובעניין השיר, יש סיפור יפה שקשור במשפט הזה, ושאהוד בנאי מספר בספר שלו: "זוכר כמעט הכל", סיפור על אמא של יובל גליק ז"ל שנהרג בהתרסקות מטוס אם אני זוכרת נכון. מומלץ לקרוא.
[ליצירה]
מכירה את התחושה שחיוך זוהר
מאיר את כל כולך?!?
בזאת חשתי כשקראתי את היצירה.
מקסים!
אכן כך-חג- כשהשמש שוקעת היא באמת מאירה במקום אחר.
ןזאת ממך למדתי.
תודה רבה! על זה שבזכותך גם אני יוצרת באתר!
[ליצירה]
...
אורנה, גם לי מתחשק להפליק לטיפוסים כאלה, אבל מהיכרות קרובה איתם- הם כל כך מתוקיייייייייייייייייייייים.
ותאמיני לי שהם מכים על חטא ומנערים את עצמם- רק בשקט בשקט, שלא נראה שהקרח נשבר.
:)
...מנסיון.
[ליצירה]
אני חושבת
שאסור להתעלם מהזמן בו הדברים נכתבו.
ובדיוק כעת אני שומעת על חשש לגידול במח של פעוט קרוב משפחה...
אין ספק שהקב"ה מקציב חייו של אדם כפי שראוי שיקצבו.
אבל דבר לא ישנה את העובדה שאנו, בני האדם כן מתפללים על חולה בתקווה שישתנה רע הגזירה.
בעיניים שלנו- התחושה של גדיעה, ביחוד כתוצאה ממלחמה- נראית כקטיעת רצף חיים שאך החל ולא הגיע למיצוי.
שוב- בעיניים שלנו.
מקווה שעכשיו זה מובן יותר.
תגובות