גונבת איתך עוד כמה דקות של אושר.
זה מה שהלו"ז שלך והמצפון שלי (ולהפך)
מכתיבים לנו.
גונבת ממך עוד כמה דקות. אושר.
אולי אתאשר בעצמי.
את אשר נגנב יש להשיב.
[ליצירה]
תגובה 2
טוב, התגובה הראשונה שלי היתה מהבטן. התגובה השנייה תהיה קצת יותר שקולה, (כבר לא היה זמן לכתוב אותה כי נכנסה שבת). עכשיו לאור התגובות לתגובות זה גם ממש מתבקש.
אז כן, אני דוגלת בחופש הביטוי, (גם לאידיוטים שממלאים תגובות בפורומים ב-YNET בסגנון "כל הסמולנים לכו ת..." אין ברירה, הרי במקום אחר אף אחד לא יתן להם להתבטא וזו כאמור זכות יסוד).
משום כך חשבתי אולי להפנות את ההערה ליוצרת שתגביל את הקריאה "לגילאי 18 ומעלה בלבד" או "לא מיועד לאולפניסטיות עם לב חלש וראש כחול".
ועוד הערה, אם כבר אווירה אינטימית - תשאירי את זה כמו שזה (כלומר בלי התנצלויות של כן מיני, לא מיני, או סליחה שנולדתי) כל אחד יעשה את הפרשנות שלו מעולם המושגים המפותח והעשיר (או לא, לצורך העניין) שלו.
[ליצירה]
תגובה מאוחרת
בפעם הקודמת שקראתי לא הגיבותי. אולי הייתי צריכה לעכל הכל, אולי הייתי צריכה להפיג את אדי האלכוהול, ואולי בכנות, התקנאתי.
הא לך אשה מקנאה תחת בעל, שנאמר אין אשה מתקנאת אלא בירך רעותה. ומעתה אמור - גם אם ירכה נפלה ובטנה צבתה.
אזהרה: משרד הבריאות קובע כי האלכוהול מזיק לבריאות, אך אפס כי תראו מה הוא עושה ליצירתיות.
[ליצירה]
שיר על שמי
פשוט יוצא מן הכלל.
האקספוזיציה המינימליסטית של "ואני", תואמת למסר החוויתי שהשיר מנסה להעביר. השילוב בין ציטוטים השאולים מכתיבה גבוהה וכתיבה פופולרית גם הם משדרים תחכום עדין.
למשל: ב"השיר הזה" בחירת המילה "הזה", המתכתבת עם הלייטמוטיב אצל נתן יונתן ז"ל, ראה "איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא", ומאידך הרפרור לפיקיות ואמן התמלילנית מירית שם אור יבדל"א.
ואילו הייתי אחת מהצד, טובי וכל החבר'ה הטובים הייתי ממשיכה ושופכת קולמוסי אט אט עד חשיפת גאונותו של המבנה הלירי הנדיר שלפנינו, המסווה עצמו במעטפת של מעין לעג עצמי.
תגובות