דימיתי לדעת כבוד הודך
גדולתך ותפארתך,
דימיתי לדעת אותך אשה
כרוח אוושה,
דימיתי שאנו חולפים בסך
ואני איתך,
דימיתי את אותם המבטים
התשוקות, הלהטים,
דימיתי ערב אהבה מחשיך
אך לא ראיתיך!
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
פששש. הצמד הפיקנטי שמואל ושלי לא מפסיקים לייצר כותרות ולהפוך את האתר הזה למעניין יותר. וזו נקודה לזכותם...
ניפגש בחופה, אני אחזיק סיגר מהבר האקטיבי. רדף השיג ירדוף אחרי האורחות... ואתם תחזיקו טבעות
[ליצירה]
אומר לך דבר אחד יא ירושלמי.
אם היית כאן ב47 ו ב48 היית עושה שני דברים - או שהיית בורח כמו נמושה. או שהיית נלחם על חייך. כי הברירה הייתה: חירות או מוות.
אף אחד לא עזר לנו להילחם והמדינה לא הוקמה על מגש כסף. ראה את מספר הקרבנות העצום יחסית של אותה מלחמה - ששת אלפים קרבנות ובהם אזרחים רבים שנהרגו במגה פיגועים.
בין דצמבר 47 לאפריל 48 נרצחו לא פחות מ1500 אזרחים. להזכירך בשנות האינתפאדה השנייה (2000-2004) נרצחו 1100 אזרחים.
ותוסיף בבקשה לכך את הפוגרומים שאירעו באותה עת במדינות ערב על ידי אחיהם של ערביי ארץ ישראל ובייחוד אירעו מעשים כאלו בערים חלב, עדן וקהיר. שוד, אונס ביזה, רצח ועוד. אבל שם אין שמואל ירושלמי שיבוא ויצעק חמס חמס חמס.
לך תחקור את הפוגרומים האלו. אולי תעשה מזה שיר
תגובות