אל מעבר לגדרות,
נמתח גשרים!
נביא שלום,
חרף השנאה והזעם.
ניתן תקווה לעמים!
לחיי - שותפות,
נפרוץ השער!
שמואל ירושלמי
-
משורר ופעיל ציבור ידוע. יליד 1972. בארץ מאז 1988. בעיקר, כותב שירי-מחאה פוליטיים
לקט יצירות
- האומנם צדק במשפט, הנו צודק?
- על מַתְלוּלֵי המדרונות נַצָה השמש
- החרב הנאצית את עצמה הקיצה
- בהשתלב ידיים, ייפתח המחר
- טבח כפר כנא 2
קשור אלי
- [ליצירה] --- אבל אני חושב שהשם יפה כמסר לחיים. גשר כעוקף גדר. [ליצירה]
- [ליצירה] להזכירך.. חומת ברלין כבר נפלה.. אתה יכול להרגע.. [ליצירה]
- [ליצירה] --- הוא בעד מדינה דו לאומית, קונפדרציה שמאלנו פלסטינית פסבדו מודרנית [ליצירה]
- [ליצירה] זה קצת מזכיר לי את הגשר בעיר חלם. בחלם, הגשר היה רעוע, במקום לתקן אותו שמו בית חולים מתחתיו. עזוב, עזוב גשרים. זה לא זה [ליצירה]
- [ליצירה] חי חי כשקראתי את הכותרת הייתי בטוח שמדובר ברעיונות פלשתיניים מקוריים מה עושים המחבלים עם גדר ההפרדה. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי שירה אישית למילון החדש. לדעתי, המשורר לא צריך להתמקד יותר מדי בכתיבת שירים בנושאים אישיים. מתפקידיו הראשוניים ביותר, של כל משורר המכבד את עצמו, זה להעביר מסרים בעלי משמעות ציבורית ולהגיב במילות שיר, על כל מאורע היסטורי או התפתחות פוליטית וחברתית. בברכה! [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לעיל, עם תיקונים כל עוד נמשך הכיבוש, לא ייגמרו הפיגועים! שרון, הוא השער אל התופת, בשם הגנה על החיים. יוצא לתקוף, כאשר את השלום, יש לעשותה. בונה גדרות, כשיציאה מהשטחים, היא התרופה היחידה. גם הרוגי הפיגועים, על מצפונו הטמא והפרוע. יש להחליפו. נקודה! [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי המרד הערבי הגדול תראה, אינני נמנה על תומכיו של חג' אמין אל-חוסייני, שהיה בין מנהיגי המרד הגדול של סוף שנות ה-30; בסופו של דבר, מדובר במנהיג בורגני לאומני, שבסופו של דבר, לא שירת את מעמד פשוטי העם, לא פלסטיני ולא של איזה עם אחר. לידיעתך, גם בשנות ה-20-30, וגם בחמש שש שנים האחרונות לפני הכרזתה של ישראל, נעשו ניסיונות, מצד ארגוני שמאל מתקדמים, לארגן מאבק משותף יהודי-ערבי הן נגד הבריטים, והן מאבקים חברתיים. אולם, כל פעם, שנושא מאבקים כאלה עלה, מיד קמו הנהגות ריאקציוניות גם של הציונים וגם של ערביי הארץ, ומנעו, ככל הנראה, בהשפעה בריטית, כל אפשרות של שיתוף-פעולה יהודי-ערבי אמיתי. נוסף לזה, ב-1970, בעת ספטמבר השחור, מלך חוסיין היה לא יותר טוב מבן-גוריון ומשה דיין, ב-48. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי קומונת שבכהון היא לא הופכת לשום אתר סקס. פשוט, נכנסים כל מיני אנשים, וכותבים אשר עולה על דעתם. ואני כזה אדם, שאינו מסוגל למחוק הודעה, רק מפני שאיני מסכים איתה. אני הולך עם ההמונים, ואם זה מה שמעניין את ההמונים, אז שיכתבו. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] מסביר מדוע החלפתי מינים העניין, שכוונתי בשיר הנ"ל, לא הייתה לארצות, אלא לתרבויות ועמים נושאיהן. לכן, במקרה זה, באופן ספציפי, יותר התאים לכתוב: זוהרם ולא זוהרן, כמקובל בדרך כלל. בברכת המשך שבוע נעים ושטוף השמש! שמואל ירושלמי [ליצירה]
- [ליצירה] גבי הניקוד הניקוד אינו שגוי, כיוון שהתכוונתי לא להפך, מלשון להפוך, אלא להפך עם פ' דגושה, מלשון היפך. בברכה! [ליצירה]
- [ליצירה] לא לזה הכוונה התכוונתי, לא לשֻדוף, אלא לשַדוף. בברכה! שמואל [ליצירה]
- [ליצירה] אין פה שום צביעות מעולם לא אמרתי, שעשינו נכון בגרשנו ב-48 את הערבים שישבו במקומן של רמת-אביב; באר-שבע; קיבוץ ברעם, וכו'. אבל, יש הבדל: את העוול של 48, ניתן לתקן על ידי הענקת זכות השיבה לפליטים פלסטיניים, שיבקשו לשוב - אולם לא כולם יוכלו לשוב אל בתיהם הנטושים (לא ניתן לסובב גלגל ההיסטוריה אחורנית לגמרי); אולם, בארץ יש מספיק מקומות בהם יוכלו לבנות את ביתם החדש. לעומת זאת, השטחים הכבושים, נכבשו ב-67 אחרי שמדינת ישראל הייתה כבר קיימת בגבולותיה הפחות או יותר מוכרים. לכן, נסיונך להצטדק על ידי זה שבמקום התנחלות זו או אחרת לא ישבו ערבים, אינו תירוץ היכול להצדיק את הכיבוש. גם במדבר סחארה או בחצי-אי ערב יש הרבה מקומות, שמעולם לא ישבו בהם בני-אדם, אז אולי גם לשם מותר לנו לבוא כדי להקים התנחלויות? [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי המילה: זוקר בשירים, מותר גם לשנות מילים; זאת, לשם חריזה. [ליצירה]
תגובות