קור של ליל קיץ,
נשימה מהדממה,
כוכב עולה שם, עץ זית,
מול קצוות הלבנה,
תפילה חרישית מלווה:
תקוה,הבטחה,אהבה,
עיניים נעצמות
חיפוש,
לאן ללכת בשעות הכי קטנות...
...ועט ביד,מנסה לעקוב בין שורות,זריעת דיו עקבית,קצב מטורף,
למלא למלא למלא,
איפה שחסר,איפה שלא,
עט,נובע מתוך לבי,ממקום גבוה לא ידוע,מנסה לעקוב אחר תזוזת חיי...
אשמח על תגובותיכם...
[ליצירה]
את כותבת מדהים.
הרשי לי לחלוק ולתהות...-האם רק שנבין את משמעות מילותינו נדבר ונשחררם לעולם?! והרי זה אבסורדי נורא...(להרבה אנשים אין בכלל מושג על מה הם מדברים כשהם מדברים-מדברים כי כולם מדברים...)
זה לא סותר- ז"א לעניות דעתי מותר לשחרר את אותן המילים גם אם איננו מבינים -לאט לאט זה יתבהר ונשתחרר.. ונבין יותר לפני שנדבר.... לאט לאט...
מקסים נורא.
[ליצירה]
בכללי מאוד אהבתי אבל מה שהפריע לי זוהי הגישה ש"כל מה שאני מבקש ה' נותן לי"-זה לא בדיוק ככה.....
ז"א ה' עושה את הטוב בעינייו לפיך וזה נשמע שהוא עושה הכל טוב בעינייך ומה אם פתאום זה ישתנה?!...
חריזה נאה.
[ליצירה]
או....
עכשיו התחלת לדבר...
איזה כיךף לי לקרוא את זה....-זה ממלא בהמון שמחה כי אני מזדהה עם הרבה ממה שכתבת... וואי איזה מהמם...
התלהבתי נורא...
תגובות