בינינו ניצבת
קערת סוכריות.
אנו קוטפים אותן אחת אחת
בחושך.
בכל פעם
כשפותחים עטיפה
מפחדים לגלות בתוכה מפלצת.
או אולי בטעות
אקטוף את היד שלך.
כשנדליק את האור
יהיו הרבה עטיפות מסביב.
[ליצירה]
:-)
אהבתי את זה.
והדימויים קרעו אותי מצחוק ("כציפצוף הסאב-את'ה סאנס-או-מטיק"!)
אתמול בלילה ישבתי בחוץ (הייתה כזאת רוח קפואה ונהדרת, ופשוט לא יכולתי להישאר בפנים) והסתכלתי על השמיים, ופתאום גם אני קלטתי את זה - כמה שאני רחוקה ואיזה דרך עוד יש לי לעבור, וכמו שאמרת - כמעט והתייאשתי מעצמי.
אז הלכתי לכותל והתפללתי, ו... טוב - בוא נגיד שכשחזרתי כבר הייתי רחוקה מאוד מאותו יאוש :)
והמילים שלך תיארו את זה נהדר.
[ליצירה]
אה, אלול, לא צריך לקחת קשה את מה שאני אומרת.
לא אמרתי שזו לא הוכחה - היא הרי מוכיחה את העניין יפה מאוד. אני אפילו לא יודעת להסביר מה כל כך מוזר לי פה. אני מניחה שזאת פשוט הדרך שלי להשתעשע מהעולם. זה הכל.
[ליצירה]
:-)
נראה בדיוק כמו המחברות שלי - בהבדל אחד:
אצלי לא מופיעים החישובים...
ודווקא גיאומטריה זה מקצוע מקסים - אחד האהובים עלי, למעשה.
נו, מילא.
[ליצירה]
תגובות