בינינו ניצבת
קערת סוכריות.
אנו קוטפים אותן אחת אחת
בחושך.
בכל פעם
כשפותחים עטיפה
מפחדים לגלות בתוכה מפלצת.
או אולי בטעות
אקטוף את היד שלך.
כשנדליק את האור
יהיו הרבה עטיפות מסביב.
[ליצירה]
"איזהו גיבור - הכובש את יצרו".
לא ממש הבנתי למה אתה מתכוון כשאתה אומר ש"הים איננו גיבור - את הכעס הטבוע בו הוא אוצר עמוק..."
אבל ברגע זה כל מה שאני יכולה לעשות זה להצטמרר.
[ליצירה]
למה למחוק??
גם לי, כמו לכולם כמעט, יש דברים שכתבתי ואני חושבת שהם היו טעות - אבל אני *לעולם* לא מוחקת אותם!
אפילו אם זה מכאיב לקרוא אותם שוב ולגלות שפעם יכולתי לכתוב דברים כאלה - זה עדיין משהו שהיה פעם חלק ממני, ואני יכולה ללמוד ממנו על עצמי ועל מה שלמדתי והתקדמתי מאז.
אני בכלל לא מבינה איך אפשר ליצור משהו ואח"כ להשמיד אותו.
[ליצירה]
מניס, ברור שאני מסוגלת לעשות כמה דברים בוזמנית - אבל לא כשמדובר בעננים...
חוץ מזה שיש עוד רובד של משמעות מאחורי השיר הזה, אבל איזה כיף לי שרק אני מבינה אותו כרגע:)
תודה לכולם על התגובות (גם לך, יאיר!). שימחתם אותי עד מאוד:)
אסתר, שגם הלילה לא ישנה מספיק.
תגובות