הוא מחפש אותך בנרות.
מציץ תחת המיטה
מאחורי הדלת
אולי בחדר הכביסה
במזווה
מתחת השולחן הגדול במטבח
בתוך האגרטל
אין סימן.
לפני שהלך לישון
הדליק את הרדיו לשמוע
קולות מאוחרים של לילה
ואז
בהבזק מוחין פתאומי
הוא נזכר.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מקשה פהל הבין??? [ליצירה]
- [ליצירה] ארז, נכתב בקלילות הדעת, או ממש מתוך יאוש? כן, אני יודע, החבר עזב. תתעודד! [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרף ליורם. שיר טוב. צבע חום העיניים, אדמה, קפה- בוקר חורפי. נהדר. הגוף- אדמה, הנפש- שירים ירוקים. רעיון נפלא. ציורי ונוגע. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, מתמלא לי שוב מחדש. [ליצירה]
- [ליצירה] הבנתי. נהניתי. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. אני עצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] לא. התכוונתי שפירסמתי שיר חדש וכשפירסמו אותו- הייתי בתחתית הרשימה. כך שמי שקורא אותי יחשוב שזהו שירי הקודם ולא יקרא אותו. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על המחמאות אבל למה לא שכולם יראו? [ליצירה]
- [ליצירה] עלא דבר [ליצירה]
- [ליצירה] "אין מילים", לצערי טעית. דווקא יש כאן "סופר" רגישות. והנה אסביר: הבחורה רוצה "רק עוד פעם אחת". אהבה או "מעשה אהבה" אחרון לפני שהוא עוזב אותה (את מבינה שהיא לא ממש רוצה שהוא ילך עכשיו) ואז הוא אומר לה "ולאחר שאתן לך..לא תיפגעי? בודאי (שכן)". יש אצלו מלחמה גדולה בין היצר שאומר לו ללכת על זה כי לא כל יום בחורה נפתחת לפניו אך מצד שני המצפון שלו... מנקר מנקר מנקר. מתוך החשיכה תבוא ההארה. לכן, מבקש להדליק את האור. עכשיו אפשר לחשוב בהגיון. אבל לפני כן- שתלבש חזרה את החולצה. ועכשיו? [ליצירה]
תגובות