כשהגבר המושלם מוצא את האשה המושלמת במקום המושלם..
צפה לסרט ממש משעמם...
טובי אור נטובי
-
יליד יא אדר התש"מ (תענית אסתר הוקדמה ליום ההולדת שלי.. ולא בכדי)
בעל נטיה מפחידה לכתוב פרטים שוליים על תאריך הלידה..
ו.. עוד כמה פרטים..
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שיפוצון... והגרוע מכל הנה מגיע לא אצל כולם אבל חלקם נעלמו הם עכשיו בבית מתחבאים מהאמת, מהחיים, מעדיפים להאמין כי כולם שוקעים באהבה סינטטית המונית של כמה מטורפים שהחליטו שהחיים האמיתיים לא מספיקים בשבילם. [ליצירה]
- [ליצירה] חביב חביב למדי. כמה הצעות שיפור : אני תוהה האם כדאי לשנות את החומוס פול ל"על האש" - יותר נאמן למקור ועדיין שומר על הסגנון העכשווי.. (צודה לי צייד...) - לשיקולך. בנוסף - אם יש מקור לכך שבשמים מצטערים על עשיו, אולי כדאי להביא בסוף את זה כציטוט במקום שורה קצת-תלושה שכזו. ("ורוח הקודש וכו'). אה, ובתור 'הצעת יעול' שכזו - אולי כדאי לתאר את היחסים של עשיו כבכור שבכורתו נמכרה : המעמד שלו בבית, ההרגשה כלפי יעקב וכו'... אבל חוצמזה? חביב בהחלט. [ליצירה]
- [ליצירה] הצעה קטנה לשיפור? אם אתה רוצה שיהיה ב'במשפט אחד' (ולדעתי כדאי להשאיר את זה...) אל תעשה הפסקות של שורה... פשוט כתוב הכל עם מקף ביניהם (פתח-את-הדלת-אבל-לא-יצא-....) עד לסוף, ואת ה"גמר עם הסיפור..." כתוב רגיל (או גם עם מקף...) יותר שייך ל'במשפט אחד' ויותר מתאים (לדעתי הקובעת, כמובן) למה שניסית להעביר... (או למה שהרגשתי שניסית להעביר, אבל מה ההבדל, הא? :-)) [ליצירה]
- [ליצירה] נו... ו...? אז לקחת משפט מפורסם, שינית אותו לכל שאר הוריאציות שלו .. ו...? לא הבנתי. [ליצירה]
- [ליצירה] "מתוק" זו המילה המתבקשת, נכון? :-) ומרלון ברנדו די מת כבר מ2004. ומצד שני - לפי www.imdb.com הוא עדיין הוציא פרוייקטים עד 2006, אז מי יודע - אולי הוא יוכל כחלטורה גם לדאוג לנעמה... ו... דורין? הא? [ליצירה]
- [ליצירה] אולי זה הקטע.. ועדיין... אם הוא יתפקע אז הוא יחיש את פעימותיו? זה לא אמור להיות הפוך? וה"אז אדיש" שבסוף סוגר את זה כמו שצריך, אהפתיותו. אה, והוא מזכיר לי משהו בצורה מחרידה ואני לא מצליח לשים על זה את האצבע.. יש'ך רעיון? [ליצירה]
- [ליצירה] נשמע מוכר מאיפשהו... וכלנית, זה בהחלט משנה. [ליצירה]
- [ליצירה] נהה... 'צטער, אבל לא. זה ארוך, ארוך מדי והפואנטה פשוטה מדי. לא, פשוט לא. [ליצירה]
- [ליצירה] לחתלתול וטל הנקודה היתה ההבדל בין גישתו של הוגו לגישה עכשווית יותר - מה נדחה בפני מה - הצבא בפני האידאה שדורשת את זמנה או האידאה בפני הצבא שלא מתאים לזמנו (מתאים שיהיה צבא, לא מתאים צבא פאסה שכזה). וטל, אכן כן - יום ראשון בבקו"ם :-) (והתקופה לא הלכה אלא תמה. ככל חייל לשעבר אני משער שהיא עדיין נמצאת באיזה טרפש וכאלה..) [ליצירה]
- [ליצירה] שנון ומוצלח... (חוץ מהניטפוק הנכון על חוקי הנבדל והצורך במסירה...) ולמי ששאל, לעניות דעתי כוונת המשורר היתה על קורות עם ישראל ממלחמת ששת הימים (דקה 67) ועד ימינו אנו - ה"חלוץ הימני" דהר קדימה ופתאום גילה שהוא נמצא לבדו והשופט מרים את הדגל לנבדל - מה שלא היה קורה אם שאר השחקנים (עם ישראל?) היו פורצים איתו קדימה. אגב - אישית, במקרה כזה (ואם נאמר שמדובר באו"ם כשופט) צריך לדעתי לזרוק חצץ על כבוד השופט (לא בלוקים. הם נגמרו במשחק מול שוודיה) ולפתוח בקריאות "השופט....". [ליצירה]
תגובות