[ליצירה]
שווה ביותר!!!!
ב"ה
טוב שאמרת לי שכתבת יצירה חדשה. (הי, אם את מדווחת לי במסנג'ר על יצירה חדשה ומחכה שאני אקרא אותה, ואם תרחיש דומה קרה לפני ימים אחדים, את בטח "המכורה"!)
האמיני לי נעל, אתה נראית לי מסוג "המכורה". לא יכולה בלי יצירה שבועית. ואם אין זמן בהרצוג אז צריך להציק למישי. וגם להתקשר כל שניה לשאול אם כבר הגיבו, היות ואין לך אפשרות להשאיר בעצמך את העכבר על הריפרש.
[ליצירה]
המשך:
המקטלגת- היא קוראת ורואה את היצירות, אבל מה שבאמת מעניין אותה זה לא התוכן. השאלה האמיתית היא אחת: לאיזו קטגוריה היוצר משתייך? הגרוע ביותר מבחינתה הוא מישהו שכבר קוטלג ופתאום הוא מעז לקלקל את כל התיאוריה לגביו. חוצפה.
[ליצירה]
לחוד וביחד
אני מופתעת לגלות שאני הראשונה להגיב על ציטוט כל כך אמיתי ונכון.
אנשים נוטים לבקר אותנו בהתנהגויותנו השונות אבל, שוכחים להעניק לנו את התמיכה לה אנו באמת זקוקים.
אפי.
[ליצירה]
דנדוש... (זה עיוות של דנה, נכון?)
"רצח את כל העולם", זוהי רק מטפורה. בפועל כולם נשארו חיים, מי שמת- זה הוא, אבל במותו- הוא בחר לאבד את כל הקרובים אליו, את כל היקרים לו, בקצרה- את כל העולם.
הם, מבחינתם, איבדו אדם אחד.
הוא, מבחינתו, איבד עולם מלא.
וכן, זה את העולם שבתוכו, שהוא לא פחות אמיתי, לעניות דעתי, וכפי שביטאתי בקטע עצמו.
ולמה דווקא "כל המציל נפש אחת מישראל"? אני לא ממש יודעת, אבל אינטואיטיבית אני יכולה לענות לך בשני אופנים:
א.מדובר כאן על "להציל" נפש, ולא על "לאבד", וכשהצלת יהודי, נזקפים לזכותך כל המצוות שהוא קיים מאז שהצלת אותו, שזה אין אצל גוי.
ב.ליהודי ישנו רובד נוסף של נשמה, ויכול להיות שבזה טמון ההבדל.
ג. (מותר לי לדחוף גם ג', נכון?) ותקראי גם את מה שעוף כתב טיפ-טיפה מעלי.
עוף...
ראשית, תודה על הקומפלימנט.
שנית, האדם הוא באמת גרגר אבק בקוסמוס, אבל רוחו אדירה ואינסופית. חוץ מזה, לא ניסיתי להעלות את עולמו הפנימי של האדם לדרגת אמת אובייקטיבית, הדגשתי במפורש שמדובר על אמת סובייקטיבית, החידוש שהוספתי הינו מבחינת האדם אין כל הבדל בין אמת אובייקטיבית לאמת סובייקטיבית.
אתה הבנת את זה?
[ליצירה]
מחסירה פעימה
אני לא מאמינה שאני כותבת את זה, אבל...
זה לוקח את אנתרופיה.
פשוט לקרוא ולא להאמין שמישהו יכול לכתוב ככה.
הידיים שלי רועדות עכשיו, כשאני מנסה לנסח תגובה הולמת, כותבת משפט ומוחקת, "לא, זה חסר.. זה לא מצליח להביע.. זה הרבה יותר מזה".
כשאתה מכניס מחשבה לתוך מילה אתה כולא אותה בגבול המצומצם שהמשמעות של המילה מעניקה לה,
אך יש דברים שאין להם גבולות, שהם אינסופיים.
לכתוב לסיפור הזה תגובה במילים זה כמו לנסות לגעת במספר טרנצנדנטלי...
[ליצירה]
נפש, תודה על התגובה...
גם לי יש איזשהו "וורט" שגיבשתי בעצמי בנושא:
בתהילים, פרק י"ט, כתוב: "אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם"- כלומר (כך אני מבינה את זה) כל עוד אין ישות ששמעה את קולם, כאילו לא היה קול מעולם ("אין אומר ואין דברים")... ועיין בציטוט שבראשית היצירה...
[ליצירה]
[ליצירה]
מדהים
ובדימיונך,
את ירח,
ואורך-
שאול.
ובאמת-
איזרי האומץ
פקחי ענייך
להביט
בעצמך
אינך רואה
קרנים
זוהרות?
אני רואה.
[ליצירה]
זה היה טוב!
נהדר שמישו כתב את זה.
אחרי שכתבת רק גיליתי עד כמה זה ישב לי כאן כל הזמן.
רובד נסתר של חיי דת שמכתיבים את המעשים שלנו, ריטואלים קבועים, טקסים פולחניים שאנו מסרבים להכתירם ככאלה אם כי זו ההגדרה המדויקת שלהם, חיי אמונה מיסטיים עמוקים שלא קשורים כהוא זה לבורא עולם אלא לתכתיבים חברתיים, שלטון חוק ועוד אלף ואחת ישויות אלוהיות אלטרנטיביות שונות שמשתלטות עלינו בלא שנחוש בכך.
טוב מדי פעם להסתכל על עצמנו מבחוץ, לומר "איכס" ולשמוח שלפחות אצלנו בין כל החיקויים, נמצא גם הדבר האמיתי שדבקות אמיתית בו מסוגלת לשחרר אותנו מכל השאר...