[ליצירה]
שווה ביותר!!!!
ב"ה
טוב שאמרת לי שכתבת יצירה חדשה. (הי, אם את מדווחת לי במסנג'ר על יצירה חדשה ומחכה שאני אקרא אותה, ואם תרחיש דומה קרה לפני ימים אחדים, את בטח "המכורה"!)
האמיני לי נעל, אתה נראית לי מסוג "המכורה". לא יכולה בלי יצירה שבועית. ואם אין זמן בהרצוג אז צריך להציק למישי. וגם להתקשר כל שניה לשאול אם כבר הגיבו, היות ואין לך אפשרות להשאיר בעצמך את העכבר על הריפרש.
[ליצירה]
המשך:
המקטלגת- היא קוראת ורואה את היצירות, אבל מה שבאמת מעניין אותה זה לא התוכן. השאלה האמיתית היא אחת: לאיזו קטגוריה היוצר משתייך? הגרוע ביותר מבחינתה הוא מישהו שכבר קוטלג ופתאום הוא מעז לקלקל את כל התיאוריה לגביו. חוצפה.
[ליצירה]
לחוד וביחד
אני מופתעת לגלות שאני הראשונה להגיב על ציטוט כל כך אמיתי ונכון.
אנשים נוטים לבקר אותנו בהתנהגויותנו השונות אבל, שוכחים להעניק לנו את התמיכה לה אנו באמת זקוקים.
אפי.
[ליצירה]
אחד הדברים הנכונים והכואבים שקראתי לאחרונה,
וגם היפים...
לפעמים נראה לי מוזר לכתוב את זה יחד: כואב ויפה.
כאב אמור לגרום לנו צער, ויופי הנאה. אז איך זה משתלב?
ובל זאת, אולי זה המיוחד בכתיבה, שהיא יכולה להיות כואבת ויפה, ללא שזה יסתור כלל.
[ליצירה]
זה היה טוב!
נהדר שמישו כתב את זה.
אחרי שכתבת רק גיליתי עד כמה זה ישב לי כאן כל הזמן.
רובד נסתר של חיי דת שמכתיבים את המעשים שלנו, ריטואלים קבועים, טקסים פולחניים שאנו מסרבים להכתירם ככאלה אם כי זו ההגדרה המדויקת שלהם, חיי אמונה מיסטיים עמוקים שלא קשורים כהוא זה לבורא עולם אלא לתכתיבים חברתיים, שלטון חוק ועוד אלף ואחת ישויות אלוהיות אלטרנטיביות שונות שמשתלטות עלינו בלא שנחוש בכך.
טוב מדי פעם להסתכל על עצמנו מבחוץ, לומר "איכס" ולשמוח שלפחות אצלנו בין כל החיקויים, נמצא גם הדבר האמיתי שדבקות אמיתית בו מסוגלת לשחרר אותנו מכל השאר...
[ליצירה]
אמנם אתה צודק, ובכל זאת אני מבינה את הגישה של תום מהבחינה שהיום הרי אף אחד לא מרגיש צער אמיתי עמוק וכנה על החורבן, אז לפחות ישנו הכאב הפרטי שיכול לתת לנו מושג על "מהו צער השכינה", מה גם שהגישה ביהדות היא לעורר צער ע"י מנהגי האבלות השונים (אמנם עכשיו תוכל לטעון שכל מנהגי האבלות אמורים לבוא בעצם "כתוצאה" מהצער, והם לא הגורם לה, אבל אם אכן זה היה כך אזי הם היו אמורי לבוא "טבעי" בלא להזדקק ל"מנהגים". וגם אם הם בעצם כן "תוצאה" נהיה מוכרחים להודות שבדורנו הם כבר לא, להפך, הם "כופים עלינו אבל", וטוב שכך...)
[ליצירה]
ווואוווו
מדהים
מבלבל
הזוי קצת
מקורי בצורה מפחידה
לרגע לא הבנתי מה הולך שם....
תשמעי ילדה- יש לך את זה. אחת היצירות היותר שווות שקראתי לאחרונה.
[ליצירה]
סוערה,
אני חייבת להודות שבהתחלה היה לי קצת משעמם ולא הבנתי מה מצאת טעם לתאר בשלוש פסקאות איך הראש שלה זז עם המוזיקה...
אבל אחר כך...
אין עליך, סו, אין.